המחקר, שהתפרסם בסופ"ש האחרון בכתב העת Asian Affairs, מציג את התרחבות הפעילות הסינית באזור כחלק מאסטרטגיה כלכלית וגיאופוליטית רחבה, על רקע התחרות בין ארה"ב לסין והלחצים הרגולטוריים שמפעיל האיחוד האירופי על תעשיית הרכב החשמלי הסינית.
"על פי המחקר, היתרונות של מדינות צפון אפריקה - ובהם מיקום גיאוגרפי אסטרטגי, תשתיות לוגיסטיות, יכולות תעשייתיות, נגישות לשווקים בינלאומיים והסכמי סחר - הופכים אותן ליעד אטרקטיבי עבור חברות סיניות המבקשות לגוון את מוקדי הייצור שלהן ולשמר את התחרותיות הטכנולוגית שלהן", מסביר פרופ' חזיזה למעריב.
לדבריו, שתי המדינות משתלבות בתהליך בדרכים שונות: "עם זאת, מצרים ומרוקו ממלאות תפקידים שונים באסטרטגיה הסינית. מצרים מתפתחת בעיקר כמרכז אזורי להרכבה ולהפצה של כלי רכב חשמליים, תוך הישענות על אזור התעשייה הכלכלי של תעלת סואץ, ואילו מרוקו הופכת למוקד ייצור וייצוא של סוללות ורכיבים לתעשיית הרכב החשמלי, תוך השתלבות בשרשראות האספקה של תעשיית הרכב האירופית".
עבור המדינות המארחות, הקמת מפעלים והרחבת היצוא עשויות לספק מקורות צמיחה ותעסוקה. אולם המחקר מבחין בין הרחבת הפעילות התעשייתית בשטחן לבין רכישת היכולות שיאפשרו לחברות המקומיות להתפתח בכוחות עצמן.
הסוגיה הזאת חורגת מהיחסים בין המשקיעים הסינים למדינות המארחות. מיקומם של מפעלי הרכב והסוללות, והשליטה ביכולות הייצור שלהם, נעשים חלק מהתחרות הרחבה בין המעצמות.
"מהמחקר עולה כי צפון אפריקה הופכת לזירה אסטרטגית במאבק על עתיד תעשיית הטכנולוגיות הירוקות, שבה נפגשים אינטרסים מסחריים, מדיניים וגיאופוליטיים של סין, המדינות המקומיות והמעצמות המערביות. ההשקעות בתעשיית הרכב החשמלי אינן רק מהלך עסקי, אלא גם כלי להרחבת השפעה ולביסוס מעמד בזירה הבין־לאומית. המחקר ממחיש כיצד התחרות בין המעצמות משנה את מפת שרשראות האספקה העולמיות והופכת את מדינות צפון אפריקה לשחקניות בעלות חשיבות גוברת בעיצוב הכלכלה הגלובלית".
התרעות פיקוד העורף