אז איפה "הכסף החכם"? אם כל כך הרבה כסף זורם לבטומי, איפה "וול סטריט" שלה? התשובה קצרה, אין. הבורסה הרשמית היחידה (GSE) ממוקמת בטביליסי, והיא סובלת מנזילות מוגבלת מאוד.
ה"לווייתנים" של גיאורגיה לא קונים אלפי דירות סטודיו על הים. הכסף הגדול, כמו שני הבנקים הענקיים TBC ו-Bank of Georgia, רשום ונסחר בכלל בבורסה של לונדון. למה? כי כסף חכם תמיד יחפש שווקים עתירי נזילות, ולא פלסטרים של הבטחות על שפת הים.
ויש עוד סיבה פנומנלית לכך שהחברות המקומיות לא ממהרות לרוץ לבורסה ולגייס הון בבית. קוראים לזה "המודל האסטוני". גיאורגיה עשתה מהלך מאקרו-כלכלי מבריק מבחינתה. היא פטרה חברות מקומיות לחלוטין ממס חברות, בתנאי שהרווחים נשארים בתוך הפירמה ומשמשים להשקעה חוזרת. כן, קראתם נכון. אפס מס על כסף שאתה משאיר בעסק.
בדרך כלל, חברה יוצאת להנפקה (IPO) כדי לגייס הון זול מהציבור לצמיחה. אבל הנפקה היא תהליך יקר, מורכב ורווי רגולציה. אז למה שחברה גיאורגית מוצלחת תצא להנפקה, כשהמדינה מספקת לה את מימון הצמיחה הזול ביותר שיש? היא פשוט משתמשת בתזרים הפנימי שלה, בלי לשלם אגורה למדינה ובלי לדלל את בעלי המניות שלה. התוצאה? החברות הגדולות והרווחיות פשוט לא צריכות את הבורסה המקומית, מה שמשאיר אותה מיובשת מהון חכם.