התקשורת סיפרה על הצמיד שעצר משחק טניס, ותוך זמן קצר אנשים בחנויות כבר ביקשו את "צמיד הטניס". מאז השם נשאר, ומעצבים ויצרנים בכל העולם משתמשים בו עד היום.
לסיפור יש גם לקח מעשי. הצמיד של אוורט נפל בגלל הסוגר, וזה בדיוק החלק שכדאי לבדוק ראשון כשאתם קונים צמיד כזה.
תעבירו את האצבע לאורך השרשרת ותכופפו אותה בעדינות. חוליות טובות זזות בחופשיות ולא נתקעות, והצמיד מתעגל סביב פרק היד בלי זוויות חדות.
חשוב יותר מהמשקל הכולל הוא שכל האבנים יהיו באותו גודל ובאותו גוון. צמיד שבו אבן אחת לבנה פחות או קטנה יותר בולט לעין, דווקא כי כל השאר אחיד. תסתכלו על הצמיד באור יום ולא רק תחת הזרקורים בחנות.
אם התקציב מוגבל, אפשר לשקול צמיד עם יהלומי מעבדה. הם עשויים פחמן בדיוק כמו יהלום טבעי, אבל נוצרים במעבדה ולא נכרים מהאדמה, והמחיר שלהם נמוך משמעותית. בצמיד כזה תקבלו אבנים גדולות יותר באותו תקציב.
המידה גם היא חשובה. צמיד טניס צריך להיות ארוך מהיקף פרק היד בסנטימטר עד סנטימטר וחצי. צמיד צמוד מדי נמתח בכל תזוזה ומעמיס על הסוגר, וצמיד רחב מדי מסתובב ומחליק לכיוון כף היד. לפני שאתם מזמינים, תמדדו את פרק היד עם סרט מדידה או עם חוט ותוסיפו את הסנטימטר הזה.
לניקוי בבית מספיקים מים פושרים, טיפה של סבון כלים ומברשת שיניים רכה. אחרי זה מייבשים במטלית רכה, והיהלומים חוזרים לנצוץ כמו ביום הקנייה.