המחקר נערך ב-12 בנובמבר 2026 על בסיס נתוני אתר פרייסז. הוא בחן סל אחיד של 165 מוצרים מובילים בעשר רשתות מזון, והשווה אותו למחירי אוקטובר. התוצאה: שני סיפורים שונים מאוד. מצד אחד, הוזלות חדות במוצרים בודדים. מצד שני, כמעט מוצר אחד מכל ארבעה התייקר, והסל כולו הוזל ב-1.6% בלבד.
מי באמת הרשת הזולה בישראל?
אותו סל בדיוק, אותם 165 מוצרים, ופער של 543.64 שקלים בין הרשת הזולה ליקרה. זה כמעט הוצאה של שבוע נוסף של משפחה ממוצעת, שנשמט רק בזכות הבחירה בין רשת לרשת. הבדיקה כללה מוצרים מכל מחלקות הסופר: מזון יבש, משקאות, פירות וירקות, חלב, עוף ודגים, חטיפים, חומרי ניקיון וטואלטיקה. המחירים חושבו לפי המחיר הקובע לצרכן במועד הבדיקה, כולל מבצעים.
בראש הדירוג רמי לוי, עם סל של 1,971.07 שקלים. אבל המרוץ צמוד יותר משנדמה: אושר עד יקרה ממנה ב-10.97 שקלים בלבד, פחות ממחיר של קופסת דגני בוקר. יש חסד ויוחננוף סוגרות את הרביעייה הזולה, כולן במרחק של פחות מ-3% זו מזו. בתחתית פרש מרקט וטיב טעם. בטיב טעם עולה אותו סל 2,514.71 שקלים, יקר ב-27.6% מרמי לוי. ושופרסל דיל, המותג שממוצב כזול של הרשת הגדולה בישראל? רק במקום השמיני.
המסקנה פשוטה: הבחירה איפה לקנות שווה יותר מכל מבצע שיופיע על המדף. משפחה שעושה קנייה גדולה ברשת יקרה משלמת מאות שקלים נוספים על עגלה זהה, גם כשהיא יוצאת עם כמה מבצעים ביד. עם זאת, הדירוג משקף סל מחקרי. הרכב העגלה האישית, הקרבה לסניף ותנאי המועדון יכולים לשנות את התוצאה ממשפחה למשפחה.
הפערים הגדולים מסתתרים בדוכן הירקות
המקום שבו הצרכן הכי פחות משווה מחירים הוא גם המקום שבו הוא מפסיד הכי הרבה. בפירות ובירקות הפער החציוני בין המחיר הזול ליקר מגיע ל-71% למוצר. קילו מלפפונים עולה 1.90 שקלים ברמי לוי ועד 7.90 שקלים בפרש מרקט, פי ארבעה. קישוא עולה 2.90 שקלים בשופרסל דיל, ובפרש מרקט 11.90. פלפל אדום עולה 2.90 שקלים ברמי לוי, ובשופרסל ובטיב טעם 9.90.
במוצרי החלב רואים בבירור מה עושה פיקוח מחירים. ליטר חלב תנובה בקרטון, שנמצא בפיקוח, עולה 7.20–7.40 שקלים בכל הרשתות, פער של 2% בלבד. אבל משקה אקטיביה עם שיבולת שועל, שאינו בפיקוח, עולה 5.30 שקלים ברמי לוי ו-8.50 בטיב טעם, פער של 60%. המסקנה: איפה שאין מחיר מפוקח, כל רשת קובעת מחיר משלה, והפערים מתרחבים מהר.
נובמבר מול אוקטובר: הרבה רעש, מעט הוזלות
כדי לבדוק אם המבצעים באמת מורידים מחירים, השווה המכון את נתוני נובמבר לבדיקה שנערכה ב-11–17 באוקטובר. ההשוואה כללה 129 מוצרים ארוזים בתשע רשתות, שהם 1,158 צמדי מחירים. כל מוצר זוהה לפי הברקוד שלו, ולא לפי השם שהרשת נותנת לו. התוצאה מפתיעה: בחודש שבו המחירים אמורים "לצנוח", הסל הוזל ב-1.6% בלבד. זה בערך 25 שקלים על עגלה של 1,600 שקלים.
הנתון המטריד ביותר: ב-176 מתוך 283 ההתייקרויות המוצר כלל אינו במבצע בנובמבר. המחיר הגבוה הוא מחיר המדף שהצרכן משלם היום, והוא לא ייעלם כשהשלטים הצהובים יורדו. רבע לשבע של עלית, למשל, התייקר בשבע מתוך תשע רשתות. ברמי לוי ובאושר עד הוא קפץ מכ-9.90 שקלים ל-13.90 שקלים, עלייה של 40%. שוקו יטבתה עלה ברמי לוי מ-9 שקלים ל-12.30.
קרפור היפר היא הרשת היחידה שהסל שלה התייקר בחודש המבצעים, ב-4.3%. 53 מוצרים התייקרו אצלה, ורק 25 הוזלו. חיתולי האגיס עלו מ-33.26 שקלים ל-41.90, ושישיית טובורג מ-35 שקלים ל-43.30. אושר עד מחזיקה בשיא השלילי במספר ההתייקרויות, 63, ובכל זאת נשארה שנייה בדירוג הסל. בצד השני, יש חסד הוזילה את הסל ב-3.4%, יוחננוף ב-2.5%, ופרש מרקט ב-4.8%. וכאן הפרדוקס: פרש מרקט הוזילה יותר מכולן, ועדיין נשארה הרשת השנייה היקרה בסקר.
המבצע שעולה יותר מהמחיר של החודש שעבר
הממצא החד ביותר בסקר נוגע דווקא למוצרים עם שלט מבצע. מתוך 502 מחירי מבצע בנובמבר, ב-107 המחיר היה גבוה מזה של אוקטובר. ב-136 מקרים נוספים הוא היה זהה. במילים פשוטות: כמעט בכל מבצע שני (48%) הצרכן לא שילם פחות מאשר בחודש הקודם. והתופעה לא שמורה לרשתות היקרות. ברמי לוי נמצאו 21 מקרים כאלה, באושר עד 19 ובקרפור 17.
אין בכך קביעה שהמבצעים מטעים מבחינה משפטית. מבצע יכול להציע הנחה אמיתית ביחס למחיר המדף של היום. אבל מבחינת הצרכן, שמשווה למה ששילם לפני חודש, זה נתון מטריד. כאן נכנסת לפעולה הפסיכולוגיה של הקנייה. "המחיר המקורי" שעל השלט הוא עוגן: כשלידו מופיעה הנחה גדולה, המוח מסיק שהרווחנו. איש אינו זוכר כמה עלתה קופסת הדגנים לפני ארבעה שבועות, והרשתות יודעות את זה היטב.
יש גם מבצעים אמיתיים, אבל הם לא כל הסיפור
אלה הוזלות שמורגשות בכיס. אבל הן נבלעות מהר בתוך העגלה. ג'ל כביסה פרסיל, למשל, עולה בשופרסל דיל 39.90 שקלים, ובארבע רשתות אחרות 19.90 שקלים בלבד. זה פער של 20 שקלים במוצר אחד, יותר מכל החיסכון על הקולה.
הפיתיון בכניסה, החשבון בקופה
אבל מחיר נמוך במחלקה אחת לא אומר דבר על המחלקה הבאה. הדוגמה הבולטת היא שופרסל דיל. היא הזולה ביותר (או שווה לזולה) ב-25 מוצרים, ובאותו זמן נמצאת בין שלוש הרשתות היקרות ב-71 מוצרים. ובמחירי המדף, לפני מבצעים, הסל שלה עולה 2,508 שקלים, כמעט כמו הסל של טיב טעם (2,589 שקלים). מי שלא קונה בשופרסל רק במבצע, משלם כמעט כמו ברשת פרימיום.
אז האם נובמבר באמת זול יותר?
התשובה מורכבת, אבל ברורה: נובמבר הביא הוזלות במוצרים מסוימים וברוב הרשתות, אבל לא ירידת מחירים רחבה בסל הקניות השוטף. הוזלה של 1.6% היא שינוי זעום לעומת עוצמת הקמפיינים. ובזמן שחלק מהמוצרים מוזלים לכותרות, כמעט רבע מהמחירים ממשיכים לטפס בשקט. ההבחנה החשובה לצרכן היא לא בין מוצר במבצע למוצר בלי מבצע. היא בין מחיר שבאמת כדאי לשלם, לבין מחיר שרק נראה אטרקטיבי.
רשתות המזון יודעות היטב איך להפוך מוצר זול אחד לכותרת פרסומית. אבל משפחה ישראלית לא משלמת בקופה על הכותרת. היא משלמת על כל מה שנכנס לעגלה. ובחודש שבו כולם מבטיחים לנו שנחסוך, כדאי לזכור: לא גודל ההנחה על השלט קובע כמה חסכנו, אלא ההפרש בין מה ששילמנו אתמול למה שאנחנו משלמים היום.
התרעות פיקוד העורף