באוקטובר האחרון הפחית הבנק המרכזי בטורקיה את הריבית באחוז, עד לרמה של 36%, לאחר חמישה חודשים של ללא שינוי. לעומתו, הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית, שמר על טווח של 3.75 עד 4 אחוזי ריבית. מדיניות זו צמצמה את פער תשואות הריבית שהיווה עוגן מרכזי למשיכת הון זר למדינה. כתוצאה מכך, הפיחות השנתי של הלירה מול הדולר האיץ ל-18.8% באוקטובר, והדולר נסחר תמורת כ-49.95 לירות.
למרות לחצים אלו, מומחים פיננסיים מציינים כי בניגוד למשברי עבר, האינפלציה השנתית בטורקיה עמדה באוקטובר על 29.8%, והריבית הריאלית נותרה חיובית - בניגוד לתקופות קודמות שבהן הריבית הייתה נמוכה משמעותית מהאינפלציה. טופן קומרט, אסטרטג בכיר בבנק BBVA, מעריך כי חשיפת המשקיעים לעסקאות ה"קארי טריד" (Carry Trade) עומדת על כ-56 מיליארד דולר, וכי צמצום החשיפה צפוי להיות הדרגתי עד סוף השנה ללא מנוסה חדה.
במקביל לאתגרים המאקרו-הונומיים, שוק ההון המקומי התמודד לאחרונה עם פרשת קרנות השקעה שהובילה למשיכת הון משמעותית. לפי נתוני הבנק המרכזי הטורקי, קרנות שוק הכסף רשמו ירידה של כ-1.1 טריליון לירות (כ-21.9 מיליארד דולר) בין סוף אוגוסט לתחילת נובמבר. עם זאת, נגיד הבנק המרכזי, פאתיח קארהאן, הבהיר כי מרבית הכספים שהוצאו מהקרנות הועברו ישירות לפקדונות בנקאיים, ושמרו על יציבות בשיעור החזקת המטבע המקומי שעמד על כ-61% מסך הפיקדונות.
הבנק המרכזי בטורקיה צפוי לפרסם את החלטת הריבית האחרונה לשנה הנוכחית ב-10 בדצמבר, כאשר בשווקים מעריכים הפחתה נוספת של אחוז ל-35%. מנגד, החוזים העתידיים בארצות הברית משקפים סבירות גבוהה להעלאת ריבית נוספת מצד הפדרל ריזרב בדצמבר, מה שעשוי להמשיך ולבחון את עמידותה של הלירה הטורקית בשווקים הבינלאומיים.