הסיבה לכך היא האפשרות שבריטניה והאיחוד האירופי יגיעו להסכם חדש שיבטל את בדיקות הגבול על בעלי חיים ומוצרים חקלאיים. במסגרת ההסכם הצפוי, מוצרים בסיסיים כמו ביצים, בשר וחמאה יוכלו שוב לעבור מאירופה לבריטניה ללא צורך בתעודות בריאות ובבדיקות פיקוח יקרות. ההסכם צפוי לקבל אישור במהלך השנה, במסגרת פסגה בין בריטניה לאיחוד האירופי.
בנמלים הבריטיים מברכים על האפשרות להקל את הסחר עם אירופה, אך מזהירים כי השינוי יותיר אותם עם מתקני ענק שהוקמו בעלויות גבוהות ואינם נחוצים עוד. כעת דורשים מפעילי הנמלים מהממשלה פיצוי על ההשקעות שביצעו ועל ההוצאות הנדרשות לצורך התאמת המתקנים לשימושים אחרים או הריסתם.
מאות מיליוני ליש"ט על מתקנים שכמעט אינם בשימוש
לפי הערכות איגוד הנמלים הבריטי (BPA), הנמלים במדינה הוציאו כ-125 מיליון ליש"ט על הקמת תשתיות ביקורת גבולות ותחזוקתן בעקבות הברקזיט. זאת, לאחר שקרן ממשלתית בהיקף של 200 מיליון ליש"ט, שהוקמה בשנת 2020 למימון התשתיות החדשות, לא הספיקה לכיסוי מלוא העלויות.
גם ממשלת בריטניה השקיעה סכומים משמעותיים בהקמת מתקנים משלה. אחד הבולטים שבהם הוא מתחם סבינגטון שבמחוז קנט, שהוקם בעלות של 154 מיליון ליש"ט ונועד לקלוט עד 1,300 משאיות. המתקן נבנה כדי להתמודד עם עומסי התנועה שהיו צפויים בנמל דובר במקרה של פרישה מהאיחוד האירופי ללא הסכם סחר. בשנה שעברה דיווח הפייננשל טיימס כי הממשלה בוחנת את מכירת המתחם.
אלא שהבעיה אינה מסתכמת בהשקעות ההקמה. רבים מהמתקנים החדשים כמעט אינם משמשים לבדיקות בפועל, ולכן מפעיליהם מתקשים לגבות מספיק כסף מהמשתמשים כדי לכסות את עלויות התחזוקה והתפעול.
אחת הסיבות למצב נוגעת להחלטות שהתקבלו בשנת 2024, כאשר מתקני הביקורת היו מוכנים סוף סוף לפעילות לאחר שנים של עיכובים. באותה תקופה סבלה בריטניה מאינפלציה גבוהה, והממשלה חששה כי הפעלת מערך בדיקות מלא תוביל לעלייה נוספת במחירי המזון ולשיבושים בשרשראות האספקה.
בעקבות החששות שינתה הממשלה את מודל בדיקות הגבול והחליטה להתמקד במוצרים בעלי רמת הסיכון הגבוהה ביותר, במקום להפעיל את מערך הביקורות בהיקף שתוכנן במקור.
התוצאה הייתה פער עצום בין היכולת של המתקנים החדשים לבין השימוש שנעשה בהם. המתקן בפורטסמות', הכולל מקררים, מקפיאים ומעבדות שנאטמו במיוחד כדי למנוע זיהום צולב, תוכנן לבצע בדיקות של 80 נגררים ביום. בפועל, לדברי סלרס, בוצעו בו כשתי בדיקות ביום בלבד.
המתקן תוכנן לבצע עד 30 בדיקות בשבוע, אך גם בתקופה העמוסה ביותר שלו בוצעו בו רק עשר בדיקות בחודש. "הוא עולה כסף אף שלמעשה כמעט לא נעשה בו שימוש", אמר מרפי, והוסיף כי בדיעבד היה עדיף להציב מעל הכניסה למבנה פסל של פיל לבן, כביטוי להשקעה יקרה שהתבררה כמיותרת.
אירופה בודקת הרבה יותר מבריטניה
הפערים בין מדיניות הבדיקות של בריטניה לבין זו של האיחוד האירופי ממחישים עד כמה הפיקוח על הסחר בין הצדדים אינו סימטרי. לפי נתוני הנמלים, האיחוד האירופי בודק בין 15% ל-30% ממשלוחי המזון והמוצרים הצמחיים המגיעים אליו מבריטניה, בעוד שבריטניה בודקת רק כ-1% עד 2% מהמוצרים הנכנסים אליה מהאיחוד.
באיגוד הנמלים הבריטי מעריכים כי עלות התחזוקה הממוצעת של מתקן ביקורת גבולות גדול עומדת על כ-200 אלף ליש"ט בשנה, גם כאשר היקף הבדיקות נמוך במיוחד.
האפשרות לחידוש הסחר החופשי יותר במזון ובמוצרים חקלאיים מתקבלת בחיוב בקרב חלקים נרחבים מענפי המזון והחקלאות הבריטיים. מבחינתם, צמצום הבירוקרטיה וביטול הבדיקות עשויים להקל על העברת סחורות, להפחית עלויות ולשפר את הנגישות לשוק האירופי.
עם זאת, לצד היתרונות הכלכליים עולות גם שאלות הנוגעות לעצמאותה הרגולטורית של בריטניה לאחר הברקזיט. כדי להשיג גישה נוחה יותר לשוק האירופי, המדינה עשויה להידרש להתאים את תקנות המזון והחקלאות שלה לאלה של האיחוד, גם אם לא תהיה לה השפעה משמעותית על ניסוחן בעתיד.
המחיר הפוליטי של החזרה לכללים האירופיים
במפלגה השמרנית כבר הודיעו כי בכוונתם לבטל כל הסכם שיאפשר ליברליזציה בסחר במוצרי מזון על בסיס התאמה מחודשת לכללי האיחוד האירופי. ההצהרה עוררה ביקורת בענף המזון, שבו סבורים גורמים רבים כי היתרונות של גישה חופשית יותר לשווקים האירופיים עולים על המחיר הכרוך באימוץ חלק מהתקנות.
איגוד החקלאים הלאומי והתאחדות התעשיות החקלאיות בבריטניה פועלים להשגת תקופת מעבר שתאפשר לעסקים להסתגל מחדש לכללים האירופיים, במיוחד בתחומים שבהם התקנות הבריטיות והאירופיות התרחקו זו מזו מאז הברקזיט. אחת הדוגמאות היא השימוש בחומרי הדברה מסוימים שנאסרו באיחוד האירופי אך עדיין מותרים בבריטניה.
אלא שהחזרה להתאמה רגולטורית עם אירופה עלולה ליצור בעיה נוספת: פגיעה אפשרית בהסכמי הסחר החופשי שעליהם חתמה בריטניה עם מדינות אחרות מאז פרישתה מהאיחוד.
הדבר עלול ליצור מתיחות מול שותפות סחר כמו הודו ואוסטרליה, משום שמוצרים המגיעים ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי יהיו כפופים לבדיקות מחמירות יותר מאלה שיוטלו על סחורות אירופיות.
הנמלים דורשים פיצוי מהממשלה
בעוד המשא ומתן בין בריטניה לאיחוד האירופי מתקדם, מפעילי הנמלים דורשים מהממשלה להבטיח שלא ייאלצו לשאת פעם נוספת בעלויות הנובעות משינוי במדיניות הגבולות.
לדבריו, אין לצפות מהנמלים לממן סבב נוסף של השקעות בתשתיות ביקורת גבולות שמקורן בהחלטות ממשלתיות, ללא תמיכה כספית מתאימה.
במשרד הבריטי לאיכות הסביבה, המזון והחקלאות מסרו כי הממשלה פועלת לבניית מערכת יחסים קרובה ושאפתנית עם האיחוד האירופי, שתתרום לחיזוק הכלכלה הבריטית. עוד ציינו כי הסכם חדש צפוי לבטל חלק ניכר מהבירוקרטיה היקרה שמייקרת כיום את מוצרי המזון.
עבור הנמלים, לעומת זאת, התמונה מורכבת יותר. אחרי שנים של הקמת מתקנים שנועדו להתמודד עם הגבולות החדשים שיצר הברקזיט, הם עלולים להידרש כעת להשקעות נוספות כדי להיפטר מאותן תשתיות. כך, המהלך שנועד להעניק לבריטניה שליטה מחודשת בגבולותיה הותיר אחריו מבנים יקרים, חלקם כמעט ריקים, שהמשך קיומם מוטל כעת בספק.