בפסגות העלו את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים ל-2.3%, על רקע היחלשות השקל, צפי להעלאות מסים לאחר הקמת ממשלה חדשה ואפשרות להתייקרות הדלק עם צמצום ההפחתה בבלו. להערכתם, גם עליות הריבית הצפויות במדינות המפותחות ואי-הוודאות הפוליטית יקשו על בנק ישראל להפחית את הריבית. בפסגות מציינים כי השווקים אינם מגלמים הפחתות בשנה הקרובה, ומעריכים שהסיכוי להפחתת ריבית בתקופה זו דומה לסיכוי להעלאתה.
מדובר בחדשות רעות למדי עבור מי שקיווה שחמשת הפחתות הריבית, של רבע אחוז כל אחת, שראינו בשנה האחרונה היו תחילתה של מגמה שתוריד סוף סוף את הריחיים שישבו על צווארם של משקים הבית והעסקים בישראל.
גם במשכנתאות מציגים בפורום פער ניכר לעומת השנים שקדמו לגל העלאות הריבית. לפי חישוב המבוסס על הריביות הממוצעות במשכנתאות שקליות לא צמודות, הלוואה של 1.2 מיליון שקל ל-25 שנה בריבית של 5.05%, הממוצע ב-2025, כרוכה בהחזר חודשי של כ-7,050 שקל. בריבית של 2.73%, הממוצע ב-2019, ההחזר היה כ-5,523 שקל. זהו פער של כ-1,530 שקל בחודש, או יותר מ-18 אלף שקל בשנה.
בפורום מכירים בכך שההפחתות האחרונות הוזילו את האשראי, אך טוענים כי עלויות המימון עדיין מכבידות על הפעילות – מה שכמובן בתורו מתגלגל על הלקוחות. גם סמיכות ההחלטה לבחירות אינה צריכה למנוע הפחתה, לטענתם. המחקר מציג ארבעה תקדימים שבהם בנק ישראל הפחית את הריבית בין 15 ל-29 ימים לפני בחירות. בין היתר, בינואר 2009 הופחתה הריבית ב-0.75 נקודות אחוז, 15 ימים לפני הבחירות, על רקע המשבר הפיננסי העולמי.
לדבריו, גם הפחתה של 0.25 נקודות האחוז בלבד תהיה מעט מדי עבור אזרחי ישראל שממשיכים לשלם את המחיר בכל חודש. "הגיע הזמן לחשבן גם לאזרחי מדינת ישראל - לתת חמצן למשפחות, לעצמאים ולמשק הישראלי כולו".
התרעות פיקוד העורף