ישראל נמצאת בתחתית ההשקעה בסיוע בינלאומי: 0.05% מההכנסה הלאומית לעומת 0.36% בממוצע בין מדינות העולם המפותח. ממצאים אלה נחשפים כאן לראשונה מתוך מסמך חדש של "סיד ישראל", ארגון הגג של הקהילה המקצועית הישראלית בתחום הפיתוח הבינלאומי והסיוע ההומניטרי, המצביע על שורת כשלים: השקעה נמוכה, אחריות המפוצלת בין משרדי הממשלה, היעדר מנגנון מקצועי קבוע וחסמי מימון המקשים על חברות ישראליות לפעול בשווקים מתפתחים. הארגון מזהיר: "ישראל אינה ממנפת את מומחיותה בחקלאות, מים, בריאות, אנרגיה וחדשנות ואת הפוטנציאל המדיני והכלכלי הטמון בה".
בדיקת הארגון מעלה כי ישראל משקיעה בסיוע רשמי לפיתוח (ODA) שיעור הנמוך משמעותית מהמקובל במדינות המפותחות. לפי נתוני OECD ראשוניים לשנת 2025, היקף הסיוע הרשמי לפיתוח בינלאומי מצד ממשלת ישראל הסתכם בכ-308.8 מיליון דולר - 0.05% בלבד מההכנסה הלאומית הגולמית (GNI) לעומת 0.36% בממוצע בקרב המדינות החברות והשותפות בוועדת הסיוע לפיתוח (DAC) של ארגון OECD המרכזת את המדינות התורמות המרכזיות בתחום. ישראל אינה חברה ב-DAC אולם לפי הנתונים המובאים במסמך, שיעור הסיוע שלה נמוך מזה של כל 34 המדינות החברות והשותפות בה.
הסיוע הישראלי נופל בין משרדי הממשלה
ארגון "סיד ישראל" מאגד מעל 150 ארגוני חברה אזרחית, חברות מהמגזר העסקי, מוסדות אקדמיים ומחקריים, יועצים ומומחים בתחום הסיוע הבינלאומי. המסמך שגיבש הארגון מצביע על כך שההשקעה הנמוכה היא רק חלק מהבעיה, ומתאר כשל מערכתי בניהול התחום בישראל: האחריות, התקציבים והכלים מפוזרים בין משרד החוץ, האוצר, הכלכלה, רשות החדשנות ומשרדים מקצועיים נוספים, לצד פעילות של ארגוני החברה האזרחית והמגזר העסקי. "בהיעדר מסגרת משותפת, נפגעת היכולת לתכנן מדיניות ארוכת טווח, לחלק אחריות ולחבר בין הכלים והיכולות הקיימים" קובעים בארגון.
חברות וארגוני הסיוע פועלים ללא רשת ביטחון ממשלתית
פער נוסף נוגע לארגוני הפיתוח והסיוע ההומניטרי הישראליים. המסמך מצביע על תמיכה ממשלתית מוגבלת, נקודתית ולא סדירה, המקשה על ארגונים לבנות צוותים ושותפויות מקומיות ולתכנן פעילות ארוכת טווח. "סיד ישראל" מציעים להחליף זאת במסלולי תמיכה והתקשרות רב-שנתיים, שיאפשרו מימון של תוכניות פיתוח, תגובה הומניטרית ובניית יכולת ארגונית. גם חברות ישראליות המבקשות לפעול בשווקים מתפתחים נתקלות בחסמים ובין הפתרונות שמציעה סיד ישראל: התאמת מסלולי התמיכה לשווקים מתפתחים והקמת מוסד ישראלי שיסייע למנף הון ציבורי ולגייס הון פרטי ומוסדי לפרויקטים.
בין הצעדים המרכזיים עליהם ממליץ הארגון לממשלה הבאה: החייאת ועדה בין-משרדית עליה החליטה כבר הממשלה, יצירת מסלולי תמיכה רב-שנתיים לארגונים, הרחבת הכלים לחברות ישראליות בשווקים מתפתחים, הרחבת הכיסוי הביטוחי למתנדבים ישראלים בפעילות פיתוח וסיוע הומניטרי בחו"ל, הסדרת מנגנון ממשלתי מקצועי וקבוע שירכז את התחום ואף עיגונו בחקיקה.
התרעות פיקוד העורף