"המעבר לפריים אינו מקרי", אומר למעריב מתניה קורדובה, מנכ"ל רכס פיננסים קורדובה. "לאחר ההתפתחויות האחרונות בריבית והציפיות להמשך ירידה, יותר לווים רוצים להיות במסלול שיוכל ליהנות באופן ישיר מירידת ריבית בנק ישראל". לדבריו, למסלול יש יתרון נוסף: "זהו מסלול גמיש, שניתן לפרוע או למחזר ללא עמלת פירעון מוקדם הנובעת מהפרשי ריבית".
את המשמעות הכספית הוא ממחיש באמצעות משכנתא של מיליון שקל ל-25 שנה, שמחציתה נלקחת במסלול פריים בריבית של 5.5%. ההחזר על רכיב הפריים לבדו עומד בדוגמה על כ-3,070 שקל בחודש. בריבית של 4.5%, בחישוב לאותו סכום ולאותה תקופה, ההחזר עומד על כ-2,780 שקל. בריבית של 4% הוא יורד לכ-2,640 שקל – פער של יותר מ-400 שקל בחודש. החיסכון בפועל תלוי גם במועד שינוי הריבית וביתרת ההלוואה.
"זה בדיוק התרחיש שעליו בונים כיום חלק מהלווים שמגדילים את רכיב הפריים", אומר קורדובה. "אלא שהתרחיש יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך. מי שבוחר היום רכיב פריים גדול צריך להיות מסוגל לספוג מצב שבו הורדות הריבית מתעכבות, או שהריבית אפילו חוזרת לעלות בעקבות התפתחויות ביטחוניות ואינפלציוניות".
הבחירה בין המסלולים תלויה גם ביכולת של משק הבית להתמודד עם שינוי בהוצאות. ריבית קבועה שאינה צמודה מעניקה ודאות לגבי ההחזר, אך אינה מתעדכנת אוטומטית כלפי מטה כשהריבית יורדת. כפי שמנסח זאת קורדובה: "השאלה איננה רק איזה מסלול צפוי להיות זול יותר, אלא כמה אי-ודאות משפחה יכולה להרשות לעצמה בתקציב החודשי".
גם את ההתרחקות מהמסלולים צמודי המדד הוא מציע לבחון מחדש על רקע התמתנות האינפלציה. "לא נכון לפסול אותם אוטומטית רק משום שבשנים האחרונות הציבור נכווה מעליית המדד", הוא אומר. מנגד, הוא מזכיר כי במסלול הפריים קרן ההלוואה אינה צמודה למדד.
"הסיכון הוא שהציבור יבנה את המשכנתא מתוך הנחה שהריבית מכאן רק יורדת", מדגיש קורדובה. לדבריו, התפתחויות ביטחוניות עלולות לחדש את הלחצים האינפלציוניים ולהביא להתייקרות המסלול. "הזינוק בפריים הוא הגיוני, אבל אסור להפוך ציפייה לתחזית ודאית. משכנתא נלקחת לעשרות שנים, ובתקופה של אי ודאות דווקא פיזור בין מסלולים ושמירה על גמישות חשובים יותר מהניסיון לתפוס את המסלול שנראה היום הזול ביותר".
התרעות פיקוד העורף