אחרי שנים שבהן התרגלו משקי הבית בישראל לריבית כמעט אפסית, השנים האחרונות הפכו את שוק המשכנתאות לרכבת הרים. סביבת הריבית הנמוכה שלפני הקורונה אפשרה ללווים לקחת משכנתאות בהחזרים חודשיים נמוכים יחסית, אך גל האינפלציה שפרץ לאחר מכן אילץ את בנק ישראל להעלות את הריבית בקצב מהיר, עד לרמה של 4.75%, שיא שלא נראה בישראל שנים ארוכות.
בינואר 2024 הגיעה ההפחתה הראשונה, בשיעור של רבע נקודת אחוז, אך לאחריה נעצר התהליך והריבית נותרה תקופה ממושכת ברמה גבוהה של 4.5%. רק בנובמבר האחרון חזר בנק ישראל להוריד את הריבית, ובינואר נרשמה הפחתה נוספת שהביאה אותה ל-4%.
בפברואר ובמרץ בחרה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה זו, בין היתר על רקע אי-הוודאות סביב המלחמה באיראן ולאחר מכן העלייה במחירי הדלק בעקבותיה. בסוף מאי הוריד הבנק את הריבית פעם נוספת, ל-3.75%, ביולי היא ירדה ל-3.5%, ובספטמבר ל-3.25%. בהחלטה של היום כאמור בחר הבנק להותיר את הריבית ברמה זו.
בנק ישראל הסביר זאת בכך שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים אמנם עמדה בספטמבר על 1.6%, מעט מתחת למרכז תחום היעד, אך אי-הוודאות נותרה גבוהה על רקע המתיחות הגאופוליטית. בעולם נרשמה עלייה בלחצי האינפלציה, בעקבות התייקרות מחירי האנרגיה ושיבושים בשרשראות האספקה.
מאז החלטת הריבית האחרונה נחלש השקל ב-3.1% מול הדולר והתחזק ב-0.3% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים נחלש השקל ב-2.2%. פרמיית הסיכון של ישראל נותרה ברמות הדומות לאלו ששררו לפני 7 באוקטובר.
במקביל להחלטה פרסמה חטיבת המחקר תחזית מעודכנת, שלפיה ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד בממוצע על 3% ברבעון השלישי של 2027 – כלומר, צפויה לנו רק עוד הפחתה אחת בשנה הקרובה, וגם היא של רבע אחוז.
האינפלציה צפויה לעמוד על 1.5% בסוף 2026 ועל 2.1% בסוף 2027. התחזית מבוססת על הנחה שעצימות הלחימה תישאר נמוכה, בדומה לרמתה הנוכחית, לצד המשך המתיחות הגאופוליטית.
לפי התחזית, התוצר צפוי לצמוח ב-5.6% השנה וב-7.5% בשנה הבאה. עם זאת, עיקר העדכון משקף את תרומת הייצור בחו"ל של חברות ישראליות. בניכוי רכיב זה, שלדברי הבנק מאפשר להציג טוב יותר את הפעילות המקומית, הצמיחה צפויה לעמוד על 3.4% השנה ועל 5.1% ב-2027.
תוואי הריבית בהמשך, כך נמסר, ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות במשק, אי-הוודאות הגאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות. החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-23 בנובמבר.
"כאשר קצב עליית המחירים עומד על 1.6% בלבד, אנו סבורים שהיה מקום להפחית את הריבית לפחות ברבע אחוז, באופן אחראי ומדוד", הוסיף אמיתי. הוא קרא לבנק ישראל לשקול בהמשך הפחתת ריבית תוך שמירה על יציבות המחירים, כדי לאפשר לעסקים להרחיב פעילות, להשקיע ולהעסיק עובדים נוספים.
מעבר למשמעויות המאקרו-כלכליות, עבור רוב הציבור השאלה המיידית היא כמה ההחלטה משנה בפועל בהחזר החודשי. הותרת הריבית ללא שינוי משאירה גם את ריבית הפריים ברמה של 4.75%, ולכן אינה מביאה להקלה נוספת בהחזרים במסלול זה. ההקלות מההפחתות הקודמות נשמרות, אך הפעם לא מצטרפת אליהן הפחתה נוספת.
להמחשת סדר הגודל, לפי התאחדות יועצי המשכנתאות, במשכנתא שבה מרכיב הפריים עומד על 450 אלף שקל ל-25 שנה, הפחתה של רבע נקודת אחוז בריבית הייתה יכולה להקטין את ההחזר בכ-64 שקלים בחודש. מדובר בכ-770 שקלים בשנה, שיישארו בינתיים חלק מההוצאה המשפחתית על המשכנתא.
בהתאחדות מדגישים כי ההקלה בהחזרים בעקבות הפחתות הריבית אינה מספיקה לפתרון קשיי הרוכשים. "הצלחת המדיניות צריכה להימדד לא רק במספר הדירות שמשווקות, אלא במספר המשפחות שמסוגלות לרכוש דירה ולעמוד בתשלומי המשכנתה לאורך שנים", מסרו בהתאחדות. לדבריהם, "נדרש השלב הבא: תוכנית לאומית רב-שנתית שתשלב בין הגדלת היצע הדירות, סיוע ממוקד לרוכשים והנגשת מימון אחראי".
התרעות פיקוד העורף