גם בקצב האינפלציה החזוי של 1.4%, שנמצא עמוק בחלק התחתון של טווח היעד, אברהם מעריך שבנק ישראל ישאיר את הריבית על 3.25% בהחלטה ב-23 בנובמבר.
לעומתו, כלכלני בית ההשקעות פסגות צופים עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, בדומה לזו שנרשמה לפני שנה, ולכן מעריכים שהאינפלציה השנתית תישאר על 1.6%. בנובמבר, לדעתם, המדד צפוי לרדת ב-0.4%, בין היתר בשל ירידה עונתית במחירי הטיסות. גם בפסגות מעריכים שהריבית תישאר ללא שינוי בהחלטה הקרובה.
בתחזית המעודכנת שפרסמה אז חטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית צפויה לעמוד בממוצע על 3% ברבעון השלישי של 2027. האינפלציה צפויה להגיע ל-1.5% בסוף 2026 ול-2.1% בסוף 2027. בבנק הבהירו כי המשך תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות במשק, אי-הוודאות הגאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.
השקל נחלש: מה צפוי לקרות למחירים ולריבית?
מאז הבחירות ההיחלשות של השקל החריפה, ואם תימשך היא עשויה לייקר את הטיסות, הדלק והמוצרים המיובאים. אברהם צופה אינפלציה של 2.4% ב-12 החודשים הקרובים, לעומת 2% בתחזית פסגות מ-1 בנובמבר, שמניחה ששער החליפין יישאר יציב ושמחיר הנפט יחזור ל-70 דולר לחבית בתחילת 2027.
ומה הלאה? מדד אוקטובר בארה"ב עלה ב-0.4%, יותר מהצפוי, מה שמחזק את האפשרות שהפד יעלה ריבית בדצמבר - דבר שעשוי להחליש עוד את השקל ולהקשות על הפחתת הריבית בישראל. מנגד, הקמת ממשלה יציבה והעברת תקציב עשויות להפחית את אי-הוודאות ולתת לבנק ישראל יותר מרחב להוריד ריבית.