מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר הפתיע לחלוטין וצלל ב-0.1%, זאת בניגוד לתחזיות מוקדמות, שניבאו עליית מדד של עד 0.5%. המדד השלילי מוסבר בין השאר בירידה של 2.8% בסעיף הפירות.
שירותי הדיור בבעלות דיירים ירדו ב-0.5%. מחירי הדיור שאינם כלולים במדד ירדו ב-0.2% ובשנה האחרונה השלימו ירידה של 1.5%. מחירי שכר דירה לשוכרים חדשים המשיכו לטפס, הפעם ב-5.5%, ולשוכרים קיימים עלו ב-2.8%.
המחיר הממוצע לדירה עמד ברבעון השלישי על 2.286 מיליון שקל, בהשוואה ל-2.424 ברבעון השני. ירידת מחיר בולטת נרשמה בסעיף התחבורה, שירד ב-1.4%. לעומת זאת, במחירי הירקות הטריים נרשמה עלייה של 3.5%, וסעיף ההלבשה וההנעלה עלה ב-4.1%.
בעקבות המדד, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-1.1%, הקצב הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות, שכבר מתקרב לגבול היעד התחתון של יעד האינפלציה (1%).
נתוני המדד הם מהנתונים המשמעותיים של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בנוגע להחלטה אם לשנות את הריבית. לפי נתוני המדד עולה הסיכוי שבהחלטת הריבית, שתתקבל בדיוק בעוד שבוע, תישאר הריבית ללא שינוי ותעמוד על 3.25% לשנה.
מדובר בהחלטת הריבית האחרונה לשנת 2026. בעוד בעולם בכלל ובארה"ב בפרט הסברה הרווחת היא שהריבית אמורה לעלות בשל הגידול בנתוני האינפלציה, בישראל מופעלים עדיין לחצים, בעיקר מצד הסקטור העסקי, להוריד את הריבית.
עו"ד רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים), שהוא גם מספר 26 לכנסת מטעם רשימת ישר!, אמר אתמול: "פרסום המדד קובע כי ניתן וצריך להוריד את הריבית במשק בשבוע הבא. האינפלציה הנמצאת בתוך היעד השנתי מחייבת את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון להוריד את הריבית בהחלטה בשבוע הבא".
נשיא התאחדות התעשיינים אברהם נובוגרוצקי אמר: "סביבת האינפלציה הנמוכה מחזירה את הצורך בהורדת הריבית, שממשיכה להכביד על עלויות המימון ומשקי הבית".
אלא שהקריאות במגזר העסקי נתקלות במציאות המקומית הכואבת. בשלב זה אין ממשלה, ולא ברור כיצד תיראה הממשלה הבאה. ככל שעובר הזמן מתגבר החשש שתקציב המדינה ל-2027 לא יאושר במועד. זה אומר שמתחילת השנה הבאה יופעל תקציב המשכי בהתאם לתקציב 2026, צמוד למדד.
לפיכך, משרדי ממשלה שונים ייאלצו להסתפק בתקציבים מקוצצים. האתגר הגדול ביותר נוגע לגודלו של תקציב הביטחון ולשאלה כיצד ימומנו צורכי התקציב הנוספים שלו. בעיה נוספת נוגעת לדחייתן של רפורמות חיוניות לצמיחת המשק, במיוחד בתחומי החינוך, התעסוקה ועוד, שאמורות להופיע בחוק ההסדרים הצמוד לתקציב.