1.84 מיליון שקל למשפחה בישראל: לפי הלמ"ס אתם עשירים - אבל יש בעיה אחת

נתוני הלמ"ס חושפים זינוק של כ-175 אלף שקל בשווי הנכסים הפיננסיים הממוצע למשק בית בישראל בתוך שנה • אלא שהמספרים המרשימים מסתירים תמונה מורכבת יותר של החסכונות והחובות שלנו

אריאל פייגלין צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
הבורסה לניירות ערך
הבורסה לניירות ערך | צילום: מרים אלסטר פלאש 90
2
גלריה

הסכום הזה הוא מה שנקרא שווי הנכסים הפיננסיים של משקי הבית, לא כולל הדירה למשל, ובתוך שנה הוא עלה ב-10.6% בממוצע -  תוספת של כ-175 אלף שקל למשק בית. כמובן שמדובר בממוצע של כלל משקי הבית בישראל, כולל ה"טייקונים" ושאר המאיון העליון, כך שלא מדובר במשפחה טיפוסית, אך עדיין ניתן לראות מגמה שהשפיעה על כולנו – העלייה בבורסה שהביאה לעלייה בשווי החסכונות כמו קרנות הפנסיה וקופות הגמל. כשמחירי המניות עולים, גם החיסכון הפנסיוני שמושקע בהן יכול לגדול בלי שהחוסך יפקיד שקל נוסף.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

הלמ"ס ערכה חשבון דומה גם למשק הישראלי כולו. הרכוש הלאומי הגיע בסוף 2025 לכ-6.26 טריליון שקל, עלייה של 4% בתוך שנה. אם מחלקים אותו במספר התושבים, מקבלים כ-618 אלף שקל לנפש, לעומת 602 אלף שקל שנה קודם. בחישוב הזה נכללים גם נכסים כמו מבנים, כבישים ומכונות, ללא שווי הקרקע. רכיב נוסף הוא הפער בין מה שהמשק הישראלי מחזיק בחו"ל לבין מה שהוא חייב לגורמים בחו"ל. בסוף השנה עמד הפער הזה על 878 מיליארד שקל לטובת ישראל.

גם החוב של המגזר הממשלתי גדל ב-2025, בכ-113 מיליארד שקל, והגיע לכ-1.41 טריליון שקל. כמעט כולו מורכב מאגרות חוב שהנפיקה המדינה בארץ ובחו"ל. כאן שני צדי החשבון נפגשים. כשקרן הפנסיה קונה איגרת חוב ממשלתית, המדינה מתחייבת להחזיר לה את הכסף בתוספת ריבית, והאיגרת נרשמת כנכס של הקרן שמנהלת את החיסכון שלנו. בסוף 2025 החזיקו קרנות הפנסיה בכמעט שליש מאיגרות החוב הממשלתיות.

תגיות:
פנסיה
/
קניית דירה
/
משכנתא
/
השקעות