מאז הדולר התאושש, והשבוע כבר נסחר סביב 3.25 שקלים. עכשיו, כשכל דולר ממכירות בחו"ל שווה כ-15% יותר בהכנסות בשקלים מאשר בשפל, עולה השאלה אם בדיעבד אכן היה כאן משבר שחייב דרישה של סיוע ממשלתי מיידי, או שהמפעלים היו יכולים להחזיק את הראש מעל המים במשך כמה חודשים עד להתאוששות השער.
"היינו עושים בדיוק אותו דבר", עונה נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, בתשובה לשאלה האם בדיעבד הוא היה עושה משהו אחרת. "מה שמדאיג אותנו זה לא השער בשבוע ספציפי, אלא המגמה". מבחינתו, התאוששות הדולר בשבועות האחרונים מעניקה למפעלים הקלה, אבל ההנחה שהאירוע כבר מאחורינו מוקדמת מדי. הוא מעריך שהכוחות שתמכו בהתחזקות השקל ממשיכים לפעול, ושעליית הדולר יכולה להתהפך שוב.
כדי להסביר מדוע, היימן מפנה את המבט מהמפעל הישראלי אל הבורסה האמריקאית. לדבריו, חלק משמעותי מהתנועה בשער החליפין קשור לכספי הפנסיה והחיסכון של הישראלים שמושקעים בחו"ל. הגופים המוסדיים שמנהלים אותם קונים מניות ונכסים זרים, ובמקביל מגדרים חלק מהחשיפה למטבע. כשהבורסות עולות ושווי ההשקעות בחו"ל גדל, פעולות הגידור יכולות לכלול מכירת דולרים וקניית שקלים, ולתרום להתחזקות המטבע המקומי. בירידות בשווקים, המנגנון יכול לפעול בכיוון ההפוך.
לפי ההסבר שלו, הירידות במניות השבבים בארה"ב תרמו להיחלשות השקל האחרונה. לכן הוא גם מתקשה לראות בשער הנוכחי נקודת שיווי משקל חדשה שעליה אפשר לבסס תוכנית עסקית. "אני מאמין שלאורך זמן המדדים האלה עולים, גם אם יש בשנה מסוימת איזשהו משבר", הוא אומר. "גם אחרי המשבר ב-2008 הבורסות בסוף חזרו".
בניגוד להשפעות הגידור, יש גם התחזקות של השקל שהיא בעיניו התפתחות רצויה. "יש פרמטרים טבעיים שמשפיעים על השקל, כניסה של השקעות זרות, השקעות של זרים בבורסה הישראלית, חשבון שוטף, יצוא. פרמטרים שאנחנו מבינים שהם מחזקים את השקל, וטוב שהם מחזקים את השקל. אנחנו לא מנסים לנצח את הכלכלה".
אלא שלהערכתו, הלחץ להתחזקות השקל מצד הגידור של המוסדיים צפוי להימשך ואף להתגבר, ככל שהגידול באוכלוסייה ובשכר יגדיל את ההפקדות לחיסכון הפנסיוני ואת היקף הכספים המושקעים בחו"ל. מכאן גם תשובתו לשאלה מדוע התאחדות התעשיינים ממשיכה לדרוש מענה אחרי שהדולר התאושש. מפעל שמתמחר הזמנות קדימה, בוחן רכישת ציוד או מחליט היכן לייצר, צריך להעריך מה תהיה סביבת הפעילות שלו לאורך זמן. כמה שבועות של שער נוח יותר לא בהכרח יספיקו כדי לשנות את ההערכה הזאת. "המגמה הזאת תמשיך, ואנחנו כן חושבים שהמדינה צריכה לתת מענה לנושא הזה", הוא אומר.
לצד החשש מהמשך המגמה, היימן אומר שאת הפגיעה של החודשים האחרונים כבר אפשר לראות בהכנסות המפעלים. לדבריו, כשהוא מתמקד ביצוא של מוצרים שיוצרו בישראל, ומשאיר בצד פעילות של חברות ישראליות שמייצרות בחו"ל, הגידול ביצוא נראה אחרת כשמתרגמים אותו למטבע המקומי. "אם אני סופר את זה בשקלים, אני רואה קיפאון".
אבל קיפאון זה דבר אחד, וקריסת מפעלים והעברת ייצור לחו"ל כמו שהזהירו אותנו שוב ושוב זה דבר אחר. כמה מהתרחישים האלה התממשו בפועל? אין נתון רשמי על מפעלים שנסגרו או על משרות שאבדו, אבל לדבריו של היימן היה שינוי משמעותי שלא תמיד נראה לעין, מכיוון שהוא יכול להתרחש גם בתוך חברה שממשיכה לפעול בישראל.
בחברות שמחזיקות אתרי ייצור בכמה מדינות, שער החליפין נכנס לחישובי העלויות ומשפיע על ההחלטה היכן לייצר מוצרים מסוימים. "לא בהכרח אתה רואה פה עשרות חברות שנסגרות", הוא אומר, אך בחברות שיש להן אתרי ייצור באירופה או בארה"ב, הוא בהחלט שומע על העדפה "להעביר מוצרים מסוימים".
ומה הלאה? האם אותן עשרות חברות שהעבירו ייצור לחו"ל יחזרו לייצר בישראל אם הדולר יישאר ברמתו הנוכחית? האם המפעלים שנקלעו לקשיים יצליחו להתאושש? היימן מדגיש שהוא מתקשה לראות בשער הנוכחי מצב יציב, אבל כשמבקשים ממנו להניח לרגע שההקלה תימשך, הוא מביע אמון ביכולת של התעשייה לצמוח כאן מחדש.
"ראינו חוסן מדהים של החברות הישראליות", הוא אומר. "אני לא האמנתי שחברות שהיו רגילות למכור ב-3.3 או 3.4 שקלים לדולר, ופתאום היו צריכות למכור בשער של 2.9, ישרדו בצורה הזאת. עצם זה שזה קיפאון ולא צניחה, זה מדהים בעיניי. החברות עברו התייעלות. חברות למדו לשלב טכנולוגיה ואוטומציה ורובוטיקה. אז כן, אני בהחלט מאמין שחברות ישראליות יצליחו להתחזק ולצמוח בישראל".