המספרים מלמדים שהקושי אינו נובע רק מירידה בביקוש לעובדים. בהשוואה לספטמבר 2023, מספר המשרות הפנויות דווקא עלה בכ-10%, מכ-8,800 לכ-9,700. אלא שמספר דורשי העבודה גדל באותה תקופה בכ-58%, מכ-6,500 לכ-10,300. כך ירד היחס מ-135 משרות לכל 100 דורשי עבודה לכ-95 בלבד.
גם ניסיון מקצועי אינו מבטיח מציאת עבודה. באוקטובר נרשמו כ-8,900 דורשי עבודה בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים, לעומת כ-5,600 בספטמבר 2023. בקרב דורשי העבודה בתכנות שיש מידע על ניסיונם, יותר ממחצית הם בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות.
רועי קאיה, מנהל תחום פיתוח ארגוני בחברת AVIV, סבור שמדובר בשינוי שחורג מתנודות הגיוס בענף. "לפני כמה חודשים עוד דיברנו על השינויים שהבינה המלאכותית עשויה לחולל בשוק העבודה. היום אנחנו כבר רואים את השינויים מתרחשים בפועל. חברות מתחילות לחשוב אחרת על כוח אדם, על תפוקות ועל האופן שבו הן מתכננות ומנהלות עבודה", הוא אומר למעריב.
"השאלה היא כבר לא כמה עובדים לגייס, אלא אילו משימות ניתן לבצע באמצעות מערכות וסוכני AI, ואיך משלבים אותם בעבודת הצוותים", אומר קאיה. להערכתו, השינוי צפוי להגיע גם ליחידות הטכנולוגיות בבנקים, בחברות ביטוח, בתעשייה, בקמעונאות ובארגונים ציבוריים. מנהלים יידרשו לחלק את העבודה בין עובדים לבין סוכנים דיגיטליים, ולהגדיר עבורם משימות, יעדים ומדדי ביצוע.
לפי התפיסה שהוא מציג, ארגונים יבחנו יותר את התפוקה, המהירות והעלות של העבודה. סוכן שמבצע בדיקות תוכנה, מנתח מידע או מטפל במשימות חוזרות לא בהכרח יחליף עובד מסוים, אך עשוי לשנות את הרכב הצוות ואת הכישורים הנדרשים מחבריו. לצד השימוש בכלים האלה, יהיה צורך בבקרה אנושית על איכות העבודה, אבטחת המידע והאחריות לתוצאות.
עם זאת, נתוני התעסוקה כשלעצמם אינם מוכיחים שהבינה המלאכותית אחראית לשינוי. גם המצב הכלכלי, המלחמה וההתאמות שביצעו חברות לאחר שנות הגאות השפיעו על השוק, אולם הם מספקים תמרור אזהרה ברור למנהלים ולעובדים כאחד.
"האתגר האמיתי הוא כבר לא להחליט אם להכניס AI לארגון, אלא כיצד לנהל ארגון שבו בני אדם וסוכנים דיגיטליים עובדים יחד", מסכם קאיה. "מי שימתין עד שהשינוי יגיע אליו עלול לגלות שהמתחרים כבר בנו מודל עבודה אחר לגמרי".