ישוב קטן באמצע המדבר
כעת, יותר מ-40 שנה לאחר הקמתו, מבקשת רשות מקרקעי ישראל להסדיר את המצב הקיים ולהניח תשתית להרחבה משמעותית. התוכנית המקודמת משתרעת על פני כ-800 דונם וכוללת 83 מגרשים שבהם מתוכננות 174 יחידות דיור, לצד 316 יחידות קיט, מלון ושטחים המיועדים למסחר, לספורט ולנופש.
מדובר בשינוי משמעותי עבור היישוב, שבו מתגוררות כיום 18 משפחות שהתקבלו אליו באמצעות הסוכנות היהודית. עם זאת, התכנון נועד לשמור על האופי המדברי המבודד של עזוז, שהפך במהלך השנים לחלק מרכזי בזהותו ולגורם משיכה עבור מבקרים.
תיירות ופארק ארכיאולוגי
במסגרת המתווה שאושר יוסדרו מתחמי המגורים והאירוח הקיימים, ויוצעו מגרשים המשלבים מגורים עם פעילות תיירותית ועסקים נלווים. בין היתר מתוכננת אפשרות לפיתוח בתי קפה, מסעדות, גלריות וסדנאות, לצד מתחמי האירוח.
אחד המרכיבים המעניינים בתוכנית הוא הקמת פארק ארכיאולוגי, שיפותח בשטחים הפתוחים בתיאום עם רשות העתיקות. תכנון הבנייה ומתחמי התיירות יותאם לתנאי השטח, למבנה הטופוגרפי ולאתרים הארכיאולוגיים באזור, במטרה לשמר את ייחודו של הנוף המדברי.
הדרך להסדרת עזוז הייתה ארוכה. כבר בתחילת שנות ה-2000 קודמה תוכנית ראשונית ליישוב, אך היא לא יצאה לפועל. בהמשך קודמה תוכנית בניין עיר נוספת שנועדה להסדיר את עזוז ככפר תיירותי, תוך הכרה בפעילות הקיימת ובפוטנציאל להרחיב את היישוב. ההחלטה הנוכחית של הנהלת רשות מקרקעי ישראל מאפשרת להתקדם במתווה ההסדרה, אך אינה מהווה כשלעצמה אישור סופי לביצוע כלל הבנייה המתוכננת.
יהודה אליהו, ממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל, אמר כי "הסדרת היישוב עזוז, לאחר שנים רבות שבהן פעל ללא הסדרה תכנונית, היא צעד משמעותי המעניק מענה למציאות הקיימת ומניח תשתית להמשך התפתחותו של היישוב". לדבריו, המהלך נועד לתת מענה לצורכי התושבים ולמצות את הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי של המקום, לצד יצירת מקורות תעסוקה וחיזוק הפעילות העסקית המקומית.
דורון הוסיף כי ההחלטה תאפשר ליצור אופק להמשך צמיחתו של עזוז תוך שמירה על אופיו המיוחד, אך הבהיר כי הדרך לפיתוח היישוב עדיין מחייבת השקעה בתשתיות ובשירותים: "הסדרת הישוב עזוז היא צעד חשוב בדרך, אך יש לפנינו עוד עבודה רבה".
התרעות פיקוד העורף