הישראלי שהתחיל עם 42 אלף דולר - וקנה עשרות בתים בארה"ב

בן מאיר החל להשקיע בנדל"ן בארה"ב עם 42 אלף דולר והגיע לעשרות בתים. לדבריו, תשואה גבוהה על הנייר אינה מבטיחה השקעה טובה, ודווקא בתקופה של ריבית גבוהה הוא ממשיך לרכוש נכסים לטווח ארוך

אריאל פייגלין צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
דירות
דירות | צילום: שאטרסטוק
2
גלריה

בסרטוני היוטיוב שלו הוא משתף גם בכישלונות ובטעויות, והיעד הבא שהוא מסמן הוא מאה נכסים. לדבריו, זהו מספר שכבר הגיע אליו בעבר, לפני שהחליט למכור חלק מהבתים ולשנות את הרכב ההשקעות שלו. "לאורך הדרך מכרתי נכסים שהיו בעיקר אקסלים יפים, והעדפתי להמיר אותם בנכסים אמיתיים, כאלה שיש מאחוריהם יסודות חזקים ושאפשר לבנות עליהם לאורך עשרות שנים. בסוף, אני לא רוצה רק להגיע למאה בתים. אני רוצה לבנות מאה בתים שיהיו ראויים להישאר גם לדורות שאחריי".

מה הופך נכס לכזה? מבחינתו, הבדיקה מתחילה הרבה לפני חישוב התשואה: באיזו שכונה נמצא הבית, מי צפוי להתגורר בו וכיצד הוא עשוי לתפקד לאורך השנים. "רוב המשקיעים היום לא מנתחים נדל"ן, אלא טבלאות", הוא אומר. "האקסל יודע לחשב תשואה, אבל הוא לא יודע לזהות נדל"ן טוב. לפעמים המספרים נכונים לחלוטין, והעסקה עדיין שגויה".

זאת גם הסיבה שהוא מסתייג מהצגת ההכנסה משכירות כמטרה המרכזית של ההשקעה. "אני חושב שרוב האנשים משתמשים בנדל"ן בצורה הלא נכונה. אם כל מה שאתם מחפשים הוא תשואה על הכסף, יכול להיות שעדיף לכם להשקיע בבורסה או באפיקים אחרים", הוא אומר. "ברגע שזו המטרה המרכזית שלכם, אתם עלולים למצוא את עצמכם מחזיקים בנכסים הלא נכונים".

במקום לבחון רק את ההכנסה החודשית ולהתאהב ב"אשליה מהאקסל", מאיר מסביר שנדל"ן פועל באמצעות חמישה מנועי עושר המשתלבים זה בזה, וכוחו האמיתי חורג הרבה מעבר להכנסה משכירות. "נדל"ן הוא כלי לבניית הון לדורות הבאים, באמצעות גישה לחוב מהזולים במשק ושליטה במבנה המס. הוא מעניק לאדם הפשוט גישה לכלים שבמשך שנים היו מזוהים עם ממשלות ותאגידים. מי שמייצר חוב שולט, מי שמשלם מס מממן. ככה זה עובד".

תפיסה זו עומדת גם מאחורי האופטימיות של מאיר בנוגע לשוק הנדל"ן האמריקאי. אחרי תקופה ממושכת של ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות וחוסר ודאות, אמריקאים רבים מעדיפים לשבת על הגדר ולהמתין לתנאים נוחים יותר. מאיר, לעומתם, רואה דווקא בהמתנה ההמונית הזדמנות.

דירות בבניה
דירות בבניה | צילום: אלוני מור

"אם תקשיבו למה שאומרים היום, תחשבו ששוק הנדל"ן האמריקאי גמור", הוא אומר בחיוך. "אבל עם כל הכבוד לפחד ולחוסר הוודאות, אני לא בנוי לשבת על הגדר. לחכות זה פשוט לא חלק מהתוכנית שלי. אני ממשיך לקנות, ממשיך ללמוד וממשיך לדחוף קדימה. אני לא צריך לדעת מה יקרה מחר כדי לדעת לאן אני הולך".

אותו אופק ארוך מנחה אותו גם בשאלת עיתוי הרכישה. מאיר מעריך שתקופות של ריבית גבוהה וביקוש חלש עשויות לאפשר לרוכשים להתמקח ולהשיג תנאים טובים יותר. הוא מצפה לירידת ריבית בעתיד, אך אינו מתיימר לקבוע מתי היא תגיע או באיזה קצב.

"אני לא רוצה לחכות שהריבית תרד כדי להתחיל לחפש נכס. אני רוצה להיות בעל הנכס כשהיא תרד", הוא אומר. "את הריבית אפשר לפעמים למחזר, אבל את מחיר הרכישה שכבר שילמתם אי אפשר לשנות. כשהשוק יתעורר וכולם יחזרו להתחרות על אותם בתים, אני מעדיף להיות בצד שכבר מחזיק במפתחות".

"אל תחכו לקנות נדל"ן. תקנו נדל"ן ותחכו", אומר מאיר. הוא יודע שהגישה הזאת נשמעת כמעט מנוגדת לאינסטינקט של כל משקיע, שמנסה למצוא את הרגע הנכון להיכנס לשוק, לקנות בזול ולמכור ביוקר. אלא שלטענתו, הניסיון לתזמן את שוק הנדל"ן הוא מלכודת בפני עצמה.

"אנשים מתייחסים לנדל"ן כאילו היה מניה שצריך לקנות ולמכור בתזמון מושלם. אבל נדל"ן הוא לא מוצר פיננסי רגיל, הוא מערכת כלכלית שלמה שפועלת באמצעות חמישה מנועי עושר. גם כשהמחירים לא עולים, הנכס יכול להמשיך לייצר תזרים מזומנים, החוב נשחק באמצעות תשלומי הקרן, ההון העצמי כבר נוצר והטבות המס עשויות להמשיך לפעול לטובתנו. לא כל המנועים חייבים לעבוד באותה עוצמה ובאותו זמן כדי שהמערכת תמשיך לייצר ערך", הוא מסביר.

"נדל"ן הוא לא רק ארבעה קירות, אלא מערכת כלכלית שלמה שצריך להבין ולתת לה זמן לעבוד. הכלל שלי פשוט: אם אני לא יכול להחזיק נכס לאורך שנים, אני לא קונה אותו. ואם אני יכול להחזיק, אני לא מוכר", הוא מסכם.

"נדל"ן מממש את מלוא הפוטנציאל שלו רק לאורך עשרות שנים, כשחמשת מנועי העושר פועלים יחד. ברגע שמתחילים לחשוב מתי למכור ובכמה, חוזרים למשחק של תשואות. אני לא קונה נדל"ן כדי להרוויח מעסקה טובה היום, אני קונה כדי לבנות הון שיישאר גם הרבה אחריי".

תגיות:
נדל"ן
/
כלכלה