פוסט־טראומה אינה מסתכמת בזיכרון קשה שאינו חולף. היא עלולה להתבטא בפלאשבקים, דריכות ועוררות יתר, הפרעות שינה, הימנעות, חרדה וקושי בוויסות רגשי. אצל חלק מהמתמודדים, גם זמן רב לאחר שהאירוע הסתיים, המוח והגוף ממשיכים להגיב כאילו הסכנה עדיין נוכחת. העלייה במספר האנשים הזקוקים למענה, לצד העומס על שירותי בריאות הנפש, הגבירה את הצורך בפתרונות חדשים ובכלים שירחיבו את אפשרויות הטיפול.
אחד הפיתוחים הישראליים בתחום הוא PRISM, טכנולוגיה חדשנית לטיפול בפוסט טראומה באמצעות נוירופידבק ממוקד אמיגדלה. המערכת מבוססת על שנים ארוכות של מחקר מוח בהובלת פרופ' תלמה הנדלר, פסיכיאטרית וחוקרת בתחום מדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב ואיכילוב, שהתמקד בין היתר באמיגדלה- אזור עמוק במוח המעורב בתגובות פחד, איום וסטרס ובאפשרות ללמוד לווסת פעילות הקשורה בה.
הרעיון שעומד בבסיס הטכנולוגיה הוא לאפשר למטופל לקבל בזמן אמת משוב על דפוסי פעילות מוחית הקשורים לרשת האמיגדלרית- רשת מוחית המעורבת בין היתר בתגובות למצבי איום ולחץ, ובהדרגה ללמוד כיצד לווסת את התגובה. PRISM עושה שימוש בכובע EEG ובחיישנים המנטרים את הפעילות החשמלית של המוח. באמצעות טכנולוגיה שפותחה על בסיס שילוב בין מחקר מוח ומודלים של למידת מכונה, המערכת מזהה דפוסי פעילות הקשורים לאמיגדלה ומתרגמת מידע מורכב שמתרחש בתוך המוח למשוב פשוט שהמטופל יכול לראות ולשמוע.
בפועל, הטיפול מתבצע כתרגול אינטראקטיבי. המטופל חובש כובע EEG ויושב מול מסך, שבו מוצג משוב חזותי וקולי המשקף בזמן אמת את הפעילות המוחית הנמדדת. במהלך האימון המטופל מתנסה באופן חופשי באסטרטגיות מנטליות שונות – כמו מחשבות, דמיון, זיכרונות, רגשות או תחושות – ולומד בהדרגה לזהות אילו מהן מסייעות לו לווסת את הפעילות המוחית שעליה הוא מקבל משוב. ככל שהוא מצליח בכך, המשוב על המסך משתנה בהתאם, וכך המערכת מאפשרת לו ללמוד ולחזק את אסטרטגיות הוויסות שמתאימות לו.
כך נוצר למעשה תהליך של למידה: המטופל מנסה דרך מסוימת, מקבל משוב מיידי וממשיך לתרגל. ככל שהמפגשים מתקדמים, המטרה היא לזהות אילו אסטרטגיות פועלות עבורו ולחזק את היכולת להשתמש בהן באופן עצמאי. מטרת האימון היא שהמטופל יוכל להמשיך להשתמש באסטרטגיות הוויסות שרכש גם מחוץ לחדר הטיפול ובחיי היומיום.
"אחד המאפיינים המרכזיים של PRISM הוא שהאימון אינו מחייב את המטופל לחזור ולתאר את האירוע הטראומטי עצמו. במקום להתמקד בתוכן של הזיכרון, הטיפול מתמקד בתגובה של המטופל וביכולת שלו לרכוש בהדרגה כלים לוויסות עצמי. הטיפול אינו תרופתי ואינו פולשני, ומתבצע לצד המענה הקליני המקובל", אומר ד"ר נדב גולדנטל, פסיכיאטר מומחה,
פרוטוקול הטיפול כולל 15 מפגשים בני כ־30–45 דקות, הנערכים פעמיים בשבוע לאורך כחודשיים. במחקר רב־מרכזי שנערך בישראל ובארצות הברית, 67% מהמטופלים הראו שיפור קליני משמעותי בתסמיני ,PTSD ושלושה חודשים לאחר הטיפול 32% הגיעו לרמיסיה. בנוסף נרשמו שיפורים במדדים של דיכאון ואיכות השינה. אחד הנתונים המעניינים נוגע דווקא למה שקורה כשהטיפול מסתיים: ביותר מ־85% מהמטופלים דווח על שימוש עצמאי באסטרטגיות הוויסות שנלמדו גם מחוץ לחדר הטיפולים. כלומר, המטרה אינה לייצר תלות במערכת, אלא להשתמש בטכנולוגיה כאמצעי ללמידה של כלי שהמטופל יוכל לקחת איתו הלאה.
PRISM קיבלה אישור רגולטורי מה־FDA ומאושרת גם על ידי אמ"ר בישראל. כיום המערכת מיושמת במרכזים רפואיים וטיפוליים ברחבי הארץ, ובמקביל מתקיימים מהלכים להרחבת הנגישות אליה גם למרכזי טיפול וחוסן באזורי העוטף וקווי העימות.
התרעות פיקוד העורף