"זה לא סיפור של שוקו, אנחנו מדברים על 700 סופרים ברחבי המדינה ועל עשרות טונות של מזון שנזרקו לפח. והאפקט של זה מערער את התושבים, זו פגיעה במזון", אמר מסינג.
על הדרך שבה הצליחו התוקפים להשתלט על מערכות הקירור הסביר: "היכולת לנהל מערכת מרחוק מחוברת לאינטרנט", הסביר איש 'צ'קפוינט'. "אם פעם היה צריך להגיע למקום פיזית, עכשיו עושים את זה מרחוק מאותה מערכת. ההתפתחות הדיגיטלית שמקלה על העולם היא זו שמאפשרת לפעמים גם מהטלפון לשלוט בדברים האלה".
בהתייחסו למניע האפשרי של איראן אמר: "אופציה אחת היא שאיראן עשתה את זה מטעם עצמה, מתוך רצון לערער את המערב".
עם זאת, מסינג העלה אפשרות נוספת, שלפיה איראן פעלה עבור גורם אחר. "זו אפשרות לא פחות חשובה: איראן פועלת מטעם מישהו - בסייבר זה מאוד מקובל", אמר מסינג. "החשד בתקיפה של מערב אירופה המרכזי הוא על שחקנים רוסים. הם שוכרים את שירותיהם של יחידות מסוימות שפועלות ממדינה אחרת, והיא עושה את המתקפה מטעמם".
על העובדה שאיש לא קיבל אחריות למתקפה אמר: "בדרך כלל, כשיש מתקפה על בסיס פוליטי, אותו גוף רוצה שתדע שעשית את זה - זאת דרך לנהל מלחמה ברף נמוך", הסביר מסינג. "יכול להיות שאיראן לא עשתה את זה מטעם עצמה, היא עשתה את זה מטעם אחרים".
מסינג התייחס גם לניסיון תקיפה דומה שהתרחש בעבר בישראל: "היה ניסיון שליטה על כלור במאגר מים בשרון, שחקנים איראנים שיחקו איתה, אבל תפסו את זה בזמן", אמר.
כשנשאל כיצד ניתן להשפיע על תשתיות באמצעות חדירה למערכות הבקרה, השיב: "זה יכול להיות לחץ, טמפרטורה, כימיקלים", הסביר. "כך מדינה מייצרת תקיפה שבקצה שלה יש השפעה פיזית על משהו".
התרעות פיקוד העורף