“אין לי הרבה מה להגיד לך. הילדה בסדר".
“לא".
“כן".
“אני עוד לא כל כך רוצה לדבר".
“לא".
“אנחנו לא בקשר כבר שנים רבות, את מדברת איתי על 20 שנה אחורה".
“אני לא אענה לך על השאלות האלה, אל תגיעי איתי בכלל למקומות האלה".
“ודאי. המשכנו להיות ההורים של הילדה".
“כן, והוא גם היה אבא נפלא".
“סליחה, אני נכנסת לך לחיים הפרטיים? זה לא עניינך".
״מה זה העניין שלך?!״.
״אני לא אחראי על מה שאתם כותבים. כתבו הרבה דברים. גם כתבו שיש לי שלושה ילדים בזמן שיש לי שניים״.
״תגידי, מה זה העסק שלך?״.
“ערב טוב, ליאורה. ליאורה, אנחנו לא נעשה שום דבר על זה, בסדר?".
“לא, לא, ליאורה. אני לא עונה על שום שאלות, בסדר?".
“אני מעדיפה שלא, אם את שואלת אותי. אני מצטערת באמת. אני לא עונה על שום שאלות".
“ליאורה, זהו. ערב טוב, אני עכשיו לא יכולה לדבר".
“אני לא יכולה לדבר. בבקשה, אל תלחצי. אני פשוט נאלצת להתנהג לא יפה, ואני לא רוצה להיות לא מנומסת".
התרעות פיקוד העורף