על נאום הבומרנג של נתניהו במסעו לשרת את אדוניו בוושינגטון הוכברו אינספור מילים. על נושא הנאום, האיום האיראני, עדיין לא מתנהל בישראל שיח מושכל. נתניהו טוען שנסיעתו נועדה לבלום את האיום ולחזק את התומכים בהגברת הסנקציות. למה דווקא לפני הבחירות? כי במרץ ייחתם הסכם מסגרת שיהיה הכנה להסכם הקבע, ואז הלך עלינו.
מדובר כמובן בשטויות. מרוב עיסוק בתירוצים הקלושים של נתניהו נעלמו מהרדאר הציבורי שני נושאים חשובים הרבה יותר. האחד: האורח שבו המפלגה הרפובליקנית עושה שימוש במדינת ישראל ובצה"ל לצורכי התנגחות פנים־אמריקאית. והשני והחשוב ביותר: איראן אינה ולא הייתה איום ממשי בשום שלב.
המרוץ לפצצה הוא עניין רע מאוד, ואכן המערב כולו, וארצות הברית בראש, התגייסו כדי לסכל אותו. בדיוק כפי שארצות הברית מנהלת מאבקים נגד כל מדינה שמאיימת לפתח יכולת גרעינית, כולל ניסויים בפיתוח פצצות. זה קרה מול הודו ופקיסטן, מול לוב ואפילו מול צרפת. המצב באיראן היה נפיץ יותר כיוון שהמשטר שם הצטייר כמשטר מטורף שרואה באמריקאים שטן גדול ובישראל שטן קטן. משטר האייתוללות שעלה בשנת 1979 ספג מיד מכה אמריקאית בצורת מלחמת איראן־עיראק, שאותה יזמו האמריקאים. הלקח שלהם היה לשחזר את תוכנית הגרעין של השאה (לא תאמינו מי היה מעורב- ישראל וסולל בונה).
הרציונל האמריקאי היה שוטר איראני גרעיני, בצד ישראל, מול ברית המועצות שיגן עלאספקת הנפט מן המפרציות. רק כאשר התקדמו האיראנים בתוכנית הגרעין שלהם אי שם באמצע שנות ה־ 80 , סימן אותם ראש הממשלה יצחק רבין כמטרה. בהמשך החל שיתוף הפעולה עם הנשיא ביל קלינטון, וכאן נכנסו לתמונה ביבי נתניהו ואהוד ברק ובהמשך הנשיא ג'ורג' בוש.
הראש האמריקאי קבע שישראל המשוגעת תאיים בפעולה צבאית נגד מתקני הגרעין, וארצות הברית תפעל באמצעות סנקציות. וזה עבד. אם ארצות הברית לא הייתה מובילה מהלך בינלאומי של סנקציות, ייתכן שהייתה לאיראנים פצצה כיום. על סמך נתוני סבא"א, הסוכנות הבינלאומית לפיקוח על הגרעין, ועל סמך היכרותנו ארוכת השנים עם האופי האיראני, אני מעריך שבסופו של יום הם אכן יצליחו להגיע לאותו "מרחק נגיעה" מפצצה. או אז הם יגלו מה שמדינת ישראל מגלה בכל יום: שאין קשר בין פוטנציאל גרעיני לביטחון לאומי ואישי.
ייתכן שהשמועות על פצצה ישראלית הרתיעו במלחמת ששת הימים ויום כיפור, אבל מאז אין לפוטנציאל הגרעיני של ישראל שום יתרון ביטחוני. לטרור אין מגבלות גרעיניות, ולנתניהו אין בעיה לגזור קופונים. במו אוזני שמעתי את שטייניץ אומר כי "נתניהו גרם לסנקציות". נו באמת. אומרים שנתניהו וברק התכוונו לתקוף. נו באמת. מדובר בשטויות. המצב דהיום, בלי קשר להסכם שייחתם או לא, או לפיקוח שיהיה או לא יהיה יעיל, הוא שהאיראנים נעים ממרחב החסינות למרחב העמימות. ויש להם ממי ללמוד.