מעשה מגונה

על רקע האלימות הבלתי נסבלת בישראל, אני מביא ראיון לא קל, אבל אולי מעט מעודד, עם נציגים משני הצדדים.

״ודאי שאני מגנה, מה זאת אומרת? אני מגנה גינוי חריף. ויותר מזה, אני רוצה להגיד גם לאלה וגם לאלה, שלא ניתן. שלא נשכח. שלא נסלח. אין שום היגיון באלימות גם מכאן וגם משם. עלינו לזכור שכל אדם באשר הוא. גם אם הוא מהעבר הזה, וגם אם הוא מהעבר השני. אסור בשום אופן. וזו הדרך היחידה להתמודד עם השנאה. משני הצדדים״.

״לא רק שאני אופטימי, אני מגנה גינוי חריף את הפסימיים גם מהצד הזה וגם מהצד השני. צריך לזכור שגם מחשיכה כזאת האופק יכול להתבהר. ויש חשיכה, אבל יש גם אופק. רק אם נאמין שנוכל להתגבר על השנאה, גם מכאן וגם מכאן וגם משם. ורק אז. אסור לנו לאבד את הפרופורציות ואת מה שמחזיק אותנו כעם. לעולם לא. הרי לא ייתכן. ולא יעלה על הדעת. ולא היה כדבר הזה. ולא זכור לי״.

״נעשה כל מה שלאל ידנו. וכל מה שאנחנו יכולים. ויותר מזה. נעשה יותר מכל מה שלאל ידנו. וגם יותר ממה שאנחנו יכולים. ויותר מזה״.

״לסיום, אולי משהו בנימה אישית. דווקא אני. דווקא כאן. דווקא אתם. דווקא עכשיו. דווקא אולי. דווקא כי חם ודווקא כי פקקים וחולדות. כי אתם הרי יודעים שלא קל לי להגיד את הדברים. ואולי מכאן תצא קריאה. ודווקא אני קורא. מה קורא? אני דורש. מה דורש? תובע. ויותר מזה, חייבים לקחת אחריות. דווקא מהצד הזה ואולי יותר מזה, דווקא גם מהצד השני״.

״אז אולי עוד משהו בנימה כללית יותר. אני קורא מכאן. עזבו מכאן, אני קורא מכל מקום. צריך לכבד כל אדם. אני חוזר ואומר. ואולי גם הגיע הזמן להגיד את הדברים האלה. בואו ביחד. בואו נצא. בואו נמשיך. בואו נתחיל. ובוא, תפסיק אותי כשייגמר לך הזמן״.

״האמת היא שלא הייתה לי נקודה, אבל אני שמח שהבהרתי אותה״.

"לא הקשבתי למילה ממה שנאמר, אבל אני נוטה להתנגד. נכון, גם אני חושב. אבל עדיין. גם אם ניקח את כל מה שניתן לעשות. זה לא מספיק לדבר. צריך לגנות גינוי חריף. ולא סתם גינוי חריף, אלא גינוי חריף מאוד".

"אז תסלח לי מאוד, זה כלום לעומתי. שים לב, אני מגנה גינוי אדיר ממדים. גינוי עצום. גינוי גרנדיוזי. הגינוי הכי גדול שאי פעם מישהו גינה משהו. ואני גם מוקיע".

"הוא גינה גם את הצד השני?"

"אז אני מגנה יותר מזה – אני מגנה גינוי עוד יותר חריף את כל הצדדים מכל הכיוונים. ותאמין לי שלא קל לי להגיד את הדברים".

"ממש לא. נראה לך שקל לי?".

"תראה, אם כולנו נמשיך לגנות את כל המעשים מכל הכיוונים, זה בטח יביא אותנו למקום טוב יותר. מקום שבו יש לא רק אלימות מטורפת, רצח והסתה, אלא גם גינויים שלהם. שווייץ".

"אולי גם לי יורשה משהו בנימה אישית...".

"אני רוצה לצאת מהארון. גם אני דו".

"ואני מגנה אותו על כך משני הכיוונים".

1 גרידי, הא?

2 אז מה אתה עכשיו בעצם?

3 מה הבעיה שלך להודות שאתה גיי וזהו?

4 אז חצי שבוע אתה עם בנים וחצי שבוע עם בנות?

5 גם לי הייתה התנסות, האמת...