התעוררתי עם שלושה חורים בגוף ותחושה שנעלמו לי שרירי הבטן. ההרדמה הכללית מחקה לי שעתיים וחצי מהמוח. מאורעות הניתוח אבדו כנראה לנצח.
אנחנו מכירים כמעט ארבעה חודשים. לתוך הזמן הקצר הזה הצלחנו לדחוס דרמות שיכלו לתדלק חמש עונות בטלנובלה מקסיקנית. יצאנו, ניתקנו קשר, התפייסנו ורבנו במכפלות. פעם אחת היא עזבה לטובת זמר ידוע ששר לה סרנדות ליליות, עד שנשבר לה. בסיבוב השני אני ברחתי בהיסטריה, אחרי שעיכלתי את פער השנים בינינו ואת העובדה שאני, קשיש בשנות הארבעים שלו, אצטרך לעמוד בסטנדרטים שהחבר הקודם שלה, כדורסלן בינלאומי, הציב.
בלילה השני אחרי הניתוח היא יצאה לבלות. הרגשתי נטוש אבל התביישתי להשמיע קול. נרדמתי מוקדם והתעוררתי בחמש לפנות בוקר. האור בסלון דלק. גררתי את עצמי בכאבים לזירת הפשע. היא ישנה עמוק ונדמה לי שהייתה הלומת אלכוהול. חזרתי לנמנם. כשקמה בבוקר טענה שיש לי
השבוע הייתי עדיין בשלבי ההשקה של תכנית חדשה שאני מגיש בערוץ שתיים. כשאין לך ילדים ואתה לא נשוי נדמה לך שהמעמד המקצועי הוא הכול. אני יודע שזה רחוק מהאמת ואלו רק מחשבות וורקוהוליות ריקניות, אבל זה חזק ממני. וכך, שלושה ימים אחרי הניתוח, הגשתי את התכנית החדשה שלי, לבוש בתחתוני ספיידרמן ועם בטן קרועה.
עכשיו אני מחכה לתוצאות הרייטינג ולחתכים שיגלידו.