תחת אש: גל הירש הוא אדם ערכי ומוכשר אך מצולק, פגוע ורגיש

חשבתי כיצד עלי להסביר לו איך תקשורת במלחמה פועלת ואיך מנהלים גם שיח ציבורי אחראי תחת אש, אבל הירש לא נתן לי והוסיף מיד: "בניהו, התקשרתי לומר לך שלא הייתי רוצה להיות מזוהה כקצין בצה"ל עם תחנה שהיא לא בדיוק כזאת. זה לא פשוט - אבל הכרחי", סיכם, ונפרדנו.

חודשים רבים לאחר מכן, בשבוע השני או השלישי במלחמת לבנון השנייה, קיבלתי שוב טלפון מהירש. הפעם הוא היה מפקד עוצבת הגליל. הוא ביקש להגיע לבניין גלי צה"ל ביפו כדי להיפגש עם הכתבים ועם השדרים הבכירים, ולהעמיד אותם על טעותם באשר לנסיבות פרוץ המלחמה. הוא לא היה יכול לשאת את ההקשר המיידי בין חטיפתם של רגב וגולדווסר למלחמה, לדרך ניהולה ולתוצאותיה. הצעתי לו להמשיך לנהל את הלחימה ולבוא אלינו אחריה. "אל תשקיע בעיתונות כעת - תשקיע בניסיון להכריע", הצעתי.

אני מספר את הדברים הללו כדי להאיר את אישיותו המורכבת של הלוחם והמפקד גל הירש ואת מורכבות ניסוחיו, דרך חשיבתו ושפתו הלא תמיד ברורה. הוא מדבר "צנחנית" של "נסיכים" בוגרי מכללות בארה"ב, לשון הפוכה מזו של רפול, אריק, משה לוי, יצחק מרדכי ושאול מופז. אינני יודע אם מינויו למפכ"ל יאושר או לא ואם יצליח בתפקידו, אך אני כן מעריך את הניסיון לחשוב מחוץ לקופסה, לדלג על דור, להביא מישהו מבחוץ בעל ראייה אחרת, בעל כושר מנהיגות, בעל ניסיון, ובעיקר אחד שמונע על ידי רצון לתקן, להוכיח ולהראות לכולם שטעו.

לפחות למען הצדק ההיסטורי צריך לומר: הירש מעולם לא הוכרז כ"נכשל" במלחמת לבנון ומעולם לא הודח מצה"ל. על פועלו במלחמה הוא דווקא זכה לשבחים, וגם בתחקירים אחריה בלט לחיוב מקרב ארבעת מפקדי האוגדות שלקחו חלק בלחימה. שר הביטחון והרמטכ"ל דאז ייעדו את הירש לתפקיד מטה בכיר כראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון. זה היה תפקיד תפור למידותיו, אך הוא בחר להתפטר מצה"ל לאחר פרסום דוח חריף שכתב האלוף (מיל') דורון אלמוג, שעסק נקודתית באירוע חטיפתם של רגב וגולדווסר ושקבע שהירש והמח"ט הגזרתי כשלו.

לא שוחחתי עם הירש על האירוע ההוא, אך ברור לי שהוא בחר לפרוש על רקע ההתקפות הקשות עליו בתקשורת ועל היעדר גיבוי מלא ממפקדיו. הוא לא הבין שבמלחמה ההיא, במטה הכללי ההוא, אף אחד לא גיבה אף אחד, מלמעלה ועד למטה. כמו האלוף גורודיש שאחרי פרסום דוח אגרנט הלך ליערות אפריקה, הירש פנה לעסקים בגיאורגיה ובמדינות אחרות. סוג של גלות. למרות החוויה השלילית שעבר ואף שידע להעריך את הכותרות ואת הסערות, הוא נענה לקריאה לבוא ולהיות מפכ"ל.

בסופו של דבר מדובר באדם ערכי, חכם, מוכשר ועתיר זכויות, אבל גם מצולק, פגוע ורגיש מאוד. אם מינויו כמפכ"ל יאושר הוא יצטרך מצד אחד לחזק את אמון הציבור במשטרה, לבסס סגל פיקוד בכיר כמעט חדש ולפתח במקביל עור של פיל וחסינות מביקורת פוליטית, תקשורתית וציבורית שבוודאי תהיה מנת חלקו. זרקור מיוחד יופנה כעת ולאורך כל הדרך לממשק בין המפכ"ל המיועד לראש הממשלה. אינני יודע אם אכן שקל נתניהו למנות את הירש כמזכירו הצבאי ואם מינויו למפכ"ל הוא רעיון של נתניהו או פרי דיאלוג עם השר ארדן, אבל אני כן יודע שמהר מאוד יבין הירש שעם העובי של זכוכית המגדלת שתונח מעל ראשו - יהיה קושי לעשות הנחות למאן דהו.

לעתים מערכת אכיפת החוק, הממשלה ובית המשפט צריכים להגן על תושב שדרות לפני שיגנו על תושב בית חנון, ועל אזרח ישראל לפני אריתריאי: האתגר הוא למצוא את שביל הזהב בין השניים, גם להגן על הגבולות מהמסתננים, גם להושיט יד וכתף לפליטים ולכל "הגר הבא בשעריך" וגם להגן על אזרחי ישראל ועל ביטחונם הפיזי והתעסוקתי. זהו אתגר גדול מאוד.

קחו למשל סתם בית קברות להיקבר בו. המוסלמים אינם מוכנים לקבור אצלם "בוגדים", הדרוזים לא יקברו מוסלמים, היהודים עובדים על פי ההלכה. לצד"לניקים אין ועד ואין דובר, ואת רובם אינני מכיר אישית, אך הדרישה והצורך להקים עבורם בית קברות מרכזי ואנדרטה לנופלים (בהגנה על יישובי הצפון כמובן) היא עניין שפיקוד הצפון והרמטכ"ל צריכים להוביל ושרי הביטחון והדתות צריכים להעביר בממשלה. זה רק אנחנו מול הראי, לא יותר.

4. אני שחקן קטן וחדש מאוד בשוק ההון, והשבוע כמעט חטפתי התקף לב. כמעט כל שעה הרמתי טלפון לבנק וצרחתי (בנימוס) על מנהלי התיק. זה שכולם הפסידו לא כל כך עניין אותי, גם לא ש"זה רק על הנייר" או ש"שוק ההון תמיד עולה ויורד". היה גם ניסיון לשכנע אותי ש"צריך להסתכל לטווח הארוך" ושאני הפסדתי אולי פחות מאחרים, ואז חשתי שוב מיחושים בחזה.

ואז, בלילה, שמעתי את כל הפרשנים שאומרים שזהו "אפקט הפחד", ושאסור לעזוב ולצאת. מאז אני מתרגל לא לבדוק בכל יום אלא להסתכל לטווח הארוך, ורק פה ושם להציץ קצת. תוך כדי כך אני מקבל שיעור נוסף על כוחן של תקשורת מודרנית ושל רשתות חברתיות ועל תנודתיות עולמית בין סקנדל לפסטיבל. כמה היו חכמים אבות אבותינו שהחביאו את הכסף מתחת לבלטה או בתוך ישבנו של העוף הקפוא במקרר הקרח.