אני מברך על תוכניתו של השר בנט לחזק את לימודי המתמטיקה.

מדי פעם מתפרסמים בתקשורת נתונים מחקריים המוכיחים בכל פעם מחדש עד כמה משתלם ללמוד מתמטיקה ברמת 5 יח”ל. בוגרי 5 יח”ל הם אלה המגיעים למשרות הנחשקות בחברות ההייטק, הכלכלה והמדעים המדויקים. משכורתם ההתחלתית, כך על פי הדוח האחרון של מכון טאוב, עומדת על 11.6 אלף שקל לעומת 8.2 אלף שקל של בוגרי 4 יח”ל ו־6.7 אלף שקל של בוגרי 3 יח”ל. 
אף על פי כן, דוח מבקר המדינה מלפני כשנה הצביע על ירידה דרסטית של כ־31% בתוך שש שנים בלבד בכמות הנבחנים ברמת 5 יח"ל. עובדה זו היא סכנה של ממש משום שרוב מהנדסי התוכנה בתעשיית ההייטק הם בוגרי הנדסת תוכנה, ורוב המוסדות האקדמיים ללימודי הנדסה דורשים סף כניסה של 5 יח”ל מתמטיקה ללימודים אלה. הדרישות תורמות להחרפת הפער בין מספר הפונים ללימודי הנדסה למספר המהנדסים שהמשק דורש. מאות משרות נותרות, בשל כך, ללא מענה. היוזמה המבורכת של השר בנט נועדה לשנות את המצב, אך יידרשו לכך אומץ ונחישות גם של שרי החינוך הבאים.
עם זאת יש לציין כי מספרם של בוגרי 3 יח”ל הוא הגדול ביותר, ופסילתם מראש כמועמדים פוטנציאליים ללימודי הנדסה והייטק מהווה עוול חברתי של ממש. מגמת הנשירה המוגברת מ־5 יח"ל נובעת פעמים רבות מחוסר בשלות של גיל זה. בגיל ההתבגרות, במעבר בין החטיבה לתיכון, הצורך להשקיע ביצירת קשרים חברתיים וזוגיים עולה על צרכים אחרים, והנשירה ל־4 ו־3 יח”ל נראית כפתרון מתבקש. 

גם הצפיפות בכיתות לא מאפשרת תנאים אופטימליים לקלוט את החומר ולעתים גם המורים עצמם מרימים ידיים מן התלמיד. כל אלה יוצרים אצל התלמידים תחושת חוסר מסוגלות וייאוש. בוגרי 3 יח”ל מתמטיקה עלולים ליפול בקלות בין כיסאות המערכת.
 
לכן, השקעה בבוגרים אלה צריכה להגיע דווקא מצד המוסדות להנדסה, כצעד לאומי ואפילו ציוני. המוסדות האקדמיים להנדסה צריכים להקים מערך של מכינות קדם אקדמיות המכשירות את המועמדים, עקב בצד אגודל, ללימודי המתמטיקה ברמה 5 יח”ל. אין זה אומר כי כל המועמדים יעברו את שנת המכינה ויתחילו בלימודי ההנדסה. אבל אלה שמצליחים – הם אלו שיהפכו למהנדסים של המחר. 
הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית להנדסה ע״ש סמי שמעון