שני האירועים הבולטים והמכריעים של השנה הם התפוגגות האיום האיראני ועליית ממשלת ימין לאומנית־חרדית נטו.
האיום האיראני הוצג כפצצה במעופה לעבר ישראל, גבה מיליארדים, הכניס את הציבור לחרדות קיומיות וליכד אותו סביב ראש ממשלה שצעק "געוואלד". ההתפוגגות של האיום האיראני הייתה אמורה לגרום להתפכחות קולקטיבית ולהוביל להתחשבנות עם האיש מאחורי הטריק והנזק. זה לא קרה. גם ההשלכות על עתיד הדמוקרטיה שהחלו מצטברות ומתבהרות כבר בראשית תפקודה של ממשלת הימין היו אמורות לחולל זעזוע קולקטיבי. וגם זה לא קרה.
אקורד הסיום של השנה החולפת ושל הממשלה הנוכחית הוא הפיאסקו במתווה הגז. בקליפת אגוז צפו באחת כל הרעות החולות של ממשלה רעה וחולה שלקחה קרן אור והעבירה אותה דרך מנסרה עכורה של פוליטיקה מתעתעת. והתוצאות בהתאם: הציבור ישלם והמדינה תינזק. וכרגיל, גם כאן, נתניהו, הנער השליח של תאגיד אמריקאי, מרקיד שדים על הקיר: "הסכם הגרעין", נאם בלהט, "יכניס לשוק את איראן שתוריד את מחירי הגז ותקטין את הכנסות ישראל". כל כך שקוף. כל כך מביך. כל כך מביש. ברוכים הבאים לשנה הבאה.
התרעות פיקוד העורף