עיתונאי זר לו היה נקלע לארכיון הפלילים של מדינת ישראל בסיום השנה העברית, עוד היה מאמין שהמזמור היהודי העתיק, "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", עובד יפה בארץ הקודש.
שהרי מקבץ הפרשות הפליליות העצומות והמטלטלות שנחשפו כאן השנה אמור היה לכאורה ליצור שקט בתחום זה לפחות לכמה שנים קדימה. אשרי המאמין, אבל כך יכול לחשוב רק מי שלא היה כאן בשנים עברו, שבהן כבר התבשרנו על חיסול משפחות הפשע וצפינו בנשיא מורשע המושלך אל הכלא, ובו בזמן בראש ממשלה מודח ומורשע ללא הפסקה, שנשלח אף הוא לשבע שנות מאסר.
אפקט ההרתעה, שאפשר היה לצפות לו במדינת המשטרה ישראל עם התקשורת הצווחנית־פדחנית, לא עבד גם בשנה הפלילית האחרונה. על כל ברכה שהובטחה אשתקד חטפנו קללה, והשנה אף נוספה שדרת הניצבים המושחתים, והתוודענו אל שערוריית החפרפרת המשולבת מעולם המשטרה והמשפט עם ערן מלכה המייבב, רונאל פישר המיתמם ורות דוד המתעלפת. ראינו חשודים שתקניים ושמענו עדים בוגדניים. מנבכי הממסד הפוליטי המושחת ועד למשק כנפי ההיסטוריה הפלילית בתיק 512, הסצינה במיטבה, קבלו את גיבורי השנה הפלילית שחלפה.
רונאל פישר ורות דוד
הפיאסקו
המנוע הדו־ראשי המפוקפק של רונאל פישר ורות דוד שבק חיים השנה אל מול נפלאות הטכנולוגיה של מח"ש, אשר פיצחה באיחור ניכר את הסלולרי של הפרקליט והביסה את האייקון הבלתי־מנוצח, מה שחשף גם את פרצופה האמיתי של המשפטנית הדומיננטית.
שנים סרקו בעיתונות החוקרת שמועות על מהות הקשר בין הפרקליט המתוקשר והחמקמק, שמחובר למקומבני השלטון המקומי והמדיה, לעדי מדינה ולעבריינים בכירים, ובין הפרקליטה הבכירה, מעוז שלטון החוק ואימת העולם התחתון. רומנטיקה? פרוטקציה? היחיד שהעז להגיד בקול רם את מה שכולם לחשו וחששו לומר היה נשיא תנועת אומ"ץ, אריה אבנרי, העיתונאי החוקר הראשון, והוא זכה על כך לקיתונות של בוז ולעג מממשיכי דרכו.
האמת שלו התבררה כנכונה עוד לפני המעצר המתוקשר. כאשר רות דוד סיימה את תפקידה בשירות הציבורי, פישר כבר ניהל משרד משגשג בבניין יוקרתי, ודוד התמקמה אצלו בטבעיות. היא גם גייסה את המוניטין שלה בניסיון לחלץ אותו מהרשעה בבית הדין למשמעת על העלבת השופט חנן אפרתי, מה שלא צלח להם, והתמנתה לחברת דירקטוריון בחברת הבנייה של יאיר ביטון, לקוח, שותף וחבר נפש של פישר, מה שהסתיים בפיאסקו של כל הזמנים.
החברים של דוד במשטרה ובפרקליטות מתקשים להניע את החקירה נגדה, בנוגע לתקופה שבה היא כיהנה כפרקליטת מחוז, ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה מתעקשים להקל בסעיפי האישום (לאן נעלם החשד לשוחד בתיק לואי ויטון למשל?), ולא לראות אותה על ספסל נאשמים אחד עם יצחק אברג'ל. אולי בגלל זה הפרידו במלאכותיות חקירה חמורה אחת לשתיים חמורות: האחת, העברת הכספים מחברת ב. יאיר לארגון אברג'ל, נחקרה ביאחב"ל; השנייה, הדלפת המידע של ערן מלכה מאותה החקירה, נחקרה במח"ש.
אפרופו ההיגיון בצורך בנציבות ביקורת על מערך התביעה - שהתחזק מאז שנחשפו היחסים בין צמד אנשי השנה שלנו - חובה לכלול בנציבות הביקורת גם אגף של מודיעין מסכל, כזה שמראש יאתר ברכילות הברנז'אית את השערורייה הבאה.
אלון חסן
עד מטעם הציבור
אלון חסן לא קיבל הטבה על חלקו המכריע בחשיפת הפרשה המטלטלת של השנה: רונאל פישר ושתי החפרפרות בצמתים המרכזיים של שלטון החוק - רפ"ק ערן מלכה ביאל"כ ועו"ד רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר.
לקציני משטרה ולפרקליטים יש סמכות לגייס עדי מדינה. לאחרונה, בחסות החוק להגנה על עדים, תעודות חיסיון וצווי איסור פרסום, הציבור אינו יודע מי הם עדי המדינה בכלל ומה האינטרסים שמאחורי הגיוס שלהם - יוקרת הפענוח והמפענח? התחשבנות עם נאשמים? מודיעין? פוליטיקה?
חסן ויתר על הזכות להיות עד מדינה נגד פישר ושות' כדי לא להפליל את שותפיו בתיק נמל אשדוד, ולכן הוא צפוי לעונש חמור אם יורשע. אבל חסן זכאי להסדר אחר, נטול אינטרסים אפלים של משטרה ופרקליטות מקומבנות. עד מטעם הציבור הרחב, נכנה אותו, הסדר וירטואלי וספונטני, כי אין אחד שאינו מודה היום לחסן, ובית המשפט חייב להכיר בכך. אלמלא הצעד הנואש והנועז שחסן נקט, פישר ומלכה בליווי הפרקליטה הבכירה עוד היו ממשיכים להתל במשטרה ובבתי המשפט, בפקידים בכירים ובאנשי עסקים, במושחתים ובחפים מפשע.
הניסיון מלמד שהמשטרה והפרקליטות נוטות להעלים ולגמד פרשות שחיתות של אנשי חוק, ובמקרה של פישר גם התקשורת נאלמה. למזלנו, בעידן הדיגיטלי הכללים השתנו, הקהל הרחב התגבר על מכשלות הטיוח הממסדי והעריכה הסלקטיבית - אין כמו אלון חסן להתמנות לעד הראשון מטעם הציבור.
אלון חסן. צילום: אריאל בשור
עו"ד אורי כרמל
מח"ש החדשה
הבחירה במנהל המחלקה לחקירת שוטרים היא סמלית בלבד, שכן היא כוללת את כל חוקרי מח"ש, ובראשם את הסגן הנצחי, עו"ד משה סעדה, ואת שתי הפרקליטות המובילות של המערכה הסוערת בבתי המשפט השנה, קרן אלטמן וליאורה נהון. כבר למעלה מעשור נוטל סעדה חלק פעיל בחקירות המורכבות ביותר, מדריך חוקרים חדשים ומנווט את מערך הדוברות, שנדרש להתמקצע אל מול מתקפת הניצבים האחרונה ומאות השוטרים הסורחים על בסיס יומיומי ממש.
מלבד מהפכת האכיפה הנגדית שמאיימת לתקן את משטרת ישראל, לזכותו של אורי כרמל ייאמר כי הוא הציב למחלקה יעד נוסף - לנקות אותה משוטרים חוקרים, ובחודש מרץ השנה הוא אף הוציא על כך הודעה רשמית: "השוטרים המושאלים שאיישו את יחידת החקירות הוחלפו בצעירים אקדמאים, עורכי דין, קרימינולוגים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים. כעת 100% מחוקרי מח"ש הם אזרחים".
מישהו עדיין מחפש כאן מפכ"ל מזן אחר?
אורי כמרל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אורן חזן
זכות הייצוג לערסים ומהמרים
שבוע לפני סיום השנה העברית נכנס גם ח"כ אורן חזן לקלחת הפלילית הרשמית, עם הודעת המשטרה על תשתית ראייתית נגדו בתיק תקיפה של מנכ"ל עיריית אריאל.
הודעת המשטרה פוגעת ביכולתו של חזן לטעון לפגיעה בשמו הטוב לצורך תביעת הדיבה שהוא לכאורה מגבש נגד חדשות ערוץ 2. אבל עם כל הכבוד לחשיפה האותנטית החשובה של עמית סגל, מנחם בגין כבר אמר שגם לצ'חצ'חים שמורה הזכות לייצוג בפרלמנט, וברוח הימים האלה אפשר להוסיף שהזכות שמורה גם לערסים ולחובבי הימורים, קריסטל מת' ויצאניות במדינות זרות - עניין של כמה מנדטים לפחות.
אורן חזן. צילום: הדס פרוש
רפ"ק יוני חג'ג'
על כישלון והצלחה
כאשר קרס תיק הבר־נוער עקב מחדלי צוות החקירה של ימ"ר תל אביב בפיקודו של רפ"ק יוני חג'ג', היו מי שחשבו כי הקצין הקשוח, גם אם חייכן, חייב לסיים את דרכו במשטרה. חג'ג' הוריד פרופיל והמשיך לעבוד קשה ברמות הכי גבוהות של העולם התחתון. אחרי תיק איתן חייא בשנה שעברה, הוא הוביל השנה את חקירת תיקי פרשות הסמים הבינלאומיות בתיק 512, מה שזכה לכתובית ייחודית על הקרטונים המתוקשרים - צוות יוני.
עד המדינה הנתנייתי
הספין של השנה
עד המדינה הראשון של פרשה 512 היה פעם עבריין כרטיסי אשראי מנתניה שהתחבב על פליקס אבוטבול ומונה למנהל מועדוני הימורים של משפחת הפשע "הראשונה", אך הפך מהר מאוד לשנוא נפשם של שני יורשי הכתר, אסי ופרנסואה.
כאשר גם "הסנדק" לא הצליח למנוע את מעשי האיבה בין האחים ל"שמן", ובאוויר ריחפה כבר ה"כיפה אדומה" שהוא ובניו זוממים, יצר "השמן" קשר עם הצד השני של העולם התחתון. בגיבוי של גיסו היפואי (שמעון זריהן) הוא חבר לכוח המשימה של האחים אברג'ל ולקח חלק בתכנון החיסולים של פליקס אבוטבול בפראג, של חנניה אוחנה בגני תקווה ושל זאב רוזנשטיין ברחבי גוש דן. במקביל, נטען עכשיו, הוא עודד את ריקו שירזי לחבור ליצחק אברג'ל באירופה, כדי לחסל את אסי אבוטבול ואת גיא יחזקאל - עבריין זוטר מקריית גת שנטל חלק בניסיון החיסול של שמעון זריהן בלב רחוב דיזנגוף.
עשור שלם חלמו ביאחב"ל לשים יד על המונולוג של הנתנייתי השמן, עד שהסתבך עם ארגוני פשיעה ועם המשטרה הפדרלית של ברזיל, והזעיק לתאו המבודד בכלא "בנגור" בריו את נציג משטרת ישראל בדרום אמריקה. במשך ארבע שנים הוא סיפר כל מה שזכר ושמע על אגדות הפשע בישראל ובעולם, עדות שיצאה לאור בחודש סיוון השנה ושינתה את פני הפשע הישראלי לעולם.
בתוך כמה ימים היה ברור למרבית החשודים מה שהיה ידוע לראשי צוות החקירה מלכתחילה - שעדויות השמיעה של "הנתנייתי" לא יספיקו להרשעה של מנהיגי ארגוני הפשיעה. אבל החוקרים לא ויתרו על העד שערק מארגון הפשע מנתניה אל ארגון הפשע של המדינה, וערכו מעצר ראווה של למעלה מ־60 עצורים בסיוע ארטילרי תקשורתי שהניב שבעה עדי מדינה משני הארגונים.
הספין עבד, והנתנייתי השמן נותר עד מסייע לעדי מדינה טובים ממנו. יצחק אברג'ל, אבי רוחן, ריקו שירזי, מוטי חסין, אסי אבוטבול ועוד עשרה, כולם ספונים עכשיו בתאי הפרדה ומחשבים את קצם לאחור.
תנ"צ אפרים ברכה
דת ומדינה
טרגדיית מותו של תנ"צ אפרים ברכה מאפילה על כל סימני השאלה שהתעוררו סביבו בפרשת פינטו. היטיב להגדיר את הסיטואציה מפקדו הנערץ, יואב סגלוביץ, שלקח אחריות כבר בהלוויה כאשר אמר "עשית בחירה מתבקשת אך קשה מנשוא, בחירה בין הרב שלך לבין המדינה שלך". לזכרו.
תנ"צ אפרים ברכה ז"ל. צילום: ללא
אלי מוסלי
החמקן מהכפר
בימ"ר תל אביב של נצ"מ גדי אשד האמינו שהצליחו לגייס עד מדינה קלאסי שיפצח השנה עוד ארגון פשע, זה של משפחת מוסלי. בסופו של דבר, "רק" חמישה שכירי חרב מהפריפריה נותרו במעצר כנאשמים בשני אירועי רצח, מתוך 20 שנפלו במלחמת הצ'יינג'ים בגוש דן (2012). מלבדם, יוסי מוסלי הוחזר לתאו המבודד באגף השמורים בכלא רימונים; שי מוסלי ממשיך את הגלות בדרום אפריקה עם גיבנת בינלאומית של מבוקש ברצח מהמלחמה הנ"ל הזכורה לשמצה; האבא ניסים חזר לעסקי הירקנות והאשראי ברחבי גוש דן; ואילו האח אלי מוסלי, שסגר במהירות שיא הסדר טיעון על תיק החפרפרת המודיעינית שלו במאגרי המידע של ימ"ר תל אביב ולהב 433, חמק מישראל פחות מיממה לפני המעצרים של אנשיו, והוא שוהה מאז בגן העדן של המהמרים הישראלים - בוקרשט, רומניה.
עו"ד אפי נוה
הבולדוזר החדש
ראש לשכת עורכי הדין הנבחר, עו"ד אפי נוה, יודע לייצר באזז, מה שמבטיח סוג של תקווה למקצוע המצוי במשבר עמוק. רגע לפני האירוע הנוצץ של פתיחת שנת המשפט השבוע התיישבו נוה וציון אמיר, אב בית הדין הארצי למשמעת, בלשכת מנכ"לית משרד המשפטים והציבו גבולות לעורכי הדין ביחסם אל נציגי המדינה באולמות המשפט.
הקורבן הראשון היה פרקליט הצמרת עו"ד משה שרמן, שהושעה לארבעה חודשים, ותגובת המדינה לא איחרה לבוא. שרת המשפטים איילת שקד הודיעה בוועידה כי היא מוציאה לפועל את הדרישה של נוה מהשנים האחרונות - להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים, כדי לצמצם את הצפת המקצוע. על רקע הלוביזם המוצהר של נוה, המשך יבוא.
עו"ד ברק כהן
גיבור מקומי
הסמל המיליטנטי של המחאה החברתית, עו"ד ברק כהן, בנו של פעיל הפנתרים השחורים הרצל כהן משוק מחנה יהודה, הפך השנה לאייקון פלילי עקב מינוף הפעילות שלו בחצרות בתיהם, בגני ילדיהם ובמסעדותיהם של הבנקאים הבכירים, אבל גם בזכות הלובי שלהם, שהתקבל באהדה על ידי שופטי בתי המשפט בתל אביב. אפילו הנהלת פייסבוק נעתרה לבקשות הבנקאים והסירה את הדפים הפופולריים של כהן, מבוגרי הקורס לחוקה (וחופש הביטוי) של פרופ' אהרן ברק במרכז הבינתחומי.
אפרופו חופש הביטוי, משטרת ירושלים הצטרפה למצוד עם כתב אישום נגד עו"ד כהן בעבירה של העלבת עובד ציבור, עקב שיר שכתב והעלה ברשת - רכז מידע. חפשו אותו.
עו"ד ברק כהן. צילום: שחף הבר