על פריצת דרך אין מה לדבר, ובימים האחרונים נגוז אפילו הסיכוי שהיה קיים לחידוש המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית. הקיפאון בערוץ ההידברות בין שני הצדדים הפך לעמוק במיוחד.
מי שהחניקו את התקווה לשינוי חיובי מהותי בעתיד הנראה לעין במצבו האנוש של התהליך הם הרשות הפלסטינית והפרלמנט האירופי. כמו בתיאום מראש נקטו שני הגופים הללו, בהפרש של 24 שעות, יוזמות ומהלכים שגויים ומזיקים שחשפו אטימות מדינית, חובבנות דיפלומטית, התנהגות נוקמנית וקוצר ראות פוליטי משווע.
נזק חמור שבעתיים לכל סיכוי להפעלת מאמץ רציני ליישוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני גרמה הרשות הפלסטינית עצמה. הצעת ההחלטה שיזמה הרשות לאפשר את הנפת הדגל הפלסטיני בין דגלי האומות החברות באו"ם המתנופפים בכניסה לבניין הארגון הייתה ועודנה מהלך הצהרתי, סמלי בלבד. מבחינת שאיפותיה של הרשות למדינה עצמאית, להנפת הדגל בניו יורק אין שום ערך משמעותי. חמור יותר, המאמצים שהפלסטינים השקיעו בקידום היוזמה הזאת הוכיחו כמה נכון תיאורו של דיפלומט בכיר את המצב. "הפלסטינים", אמר, "מעדיפים את הסמלים על פני המהות".
כל זה קורה ערב כינוס מליאת עצרת האו"ם השנתית ה־70 שתתחיל בסוף החודש. הוויכוח הכללי הנמשך שבועיים, זה הפותח את העצרת, צפוי להיות השנה חגיגה אחת גדולה לציון ההסכם עם איראן, שיתואר כהישג גדול לדיפלומטיה וכהוכחה ניצחת לחשיבותם ולערכם של הידברות ומשא ומתן בין יריבים. על רקע זה יבלוט ויזדקר הכישלון המתמשך בקידום הפתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני. "להערכתי ולדאבוני, הפלסטינים עומדים לבזבז גם את העצרת הנוכחית", אמר דיפלומט מערבי בכיר, "אין מצדם שום סימן להתעוררות, לשינוי או לאיזו חשיבה חדשה".
מסיכום המהלכים של הפרלמנט האירופי והיוזמות של הרשות עולה מסקנה אחת: הפלסטינים לא רוצים ואינם צריכים מדינה. כבר יש להם את האו"ם.