אני מודה, גם לפני שנבחר לנשיאות לא הייתי מחסידיו הגדולים של ראובן ריבלין. כלומר חיבבתי את החינניות שלו, חייכתי ב"בוקר טוב מירושלים" שהקפיד לפתוח איתו כל ראיון, התחברתי לעמדותיו בעניין ארץ ישראל, אבל בכנסת העדפתי תמיד את אנשי המעשה על אנשי ההדר המילולי. מצויד ברקע הזה, אולי זה לא מפתיע שיצאתי מוטרד מאוסף הראיונות שהעניק הנשיא לראש השנה, אחד מהם לאראל סג"ל ולי ב"גלי ישראל".
***
***
***
***
ובכל זאת, אם יש עיוות קל בתדמית של הנשיא בעיתונות, אי אפשר להטיל את האחריות לכך על כלי התקשורת. אם זה היה מפריע לריבלין הוא היה נלחם בזה. לפחות בינתיים, נראה שלגמרי לא רע לו עם זה.
התרעות פיקוד העורף