במהלך שבוע החופש שלי ב"תפוח הגדול", הסתיו התחיל לגעת בניו יורק. העלים החלו לשנות את צבעם והחום הבלתי נסבל פינה מקום לטובת קרירות אופטימית.
בזמן האחרון התמכרה ס' לשיח מנטרי על בדידות וריק. אחת לכמה שעות היא מתוודה בפני על הפנטזיה שלה, ההולכת ומתרחקת לדבריה, להקים משפחה. במקום העידוד שהיא מחפשת, היא מקבלת ממני נזיפות - היא חוטפת על הבחירות האחרונות שלה בגברים ועל היסטריית ההתמסדות, שהיא נתפסה לה בגיל צעיר. בתום ההלקאה אני מנסה שוב, בפעם האלף, להבהיר לה שהיא אטרקטיבית ומבוקשת, ובכל יום נתון עשרה גברים יהיו מוכנים להשליך את עצמם על פסי הרכבת למענה, אם הרכבת תגיע בזמן, כמובן. הציוריות בדברי לא מחזיקה - הטיעונים שלי מתרסקים ומפנים מקום למונולוג נוסף על מציאות חייה השחורה.
מעתה משימתי המדעית היא להפוך את אסופת הרגעים הנוכחיים של החיים לקובץ של אושר.
התרעות פיקוד העורף