התבטאויות קיצוניות מחזקות את הדימוי המוטעה של המחנה הציוני כשמאלני

מפלגת העבודה לדורותיה ראתה בעלייה ובקליטה משימה לאומית מרכזית ותמכה לאורך כל הדרך במאבקם של יהודי ברית המועצות, יהודי אתיופיה וכלל יהודי התפוצות. יש חברים המטילים ספק בחשיבות המאמץ הגדול בריכוז יהודי התפוצות בישראל. בנוסף, נשמעות התקפות חוזרות ונשנות על ההתיישבות הכפרית, החקלאות, מושבים וקיבוצים. התבטאויות קיצוניות ומיותרות מחזקות את הדימוי המוטעה של המחנה הציוני בקרב חלק משמעותי בציבור הממקם את המפלגה שמאלה יותר מאשר מיקומה האמיתי, הסמוך למרכז המפה הפוליטית.

נבחרי ציבור מטעם המחנה הציוני מחויבים לדרכה של העבודה. קיימות תופעות של פריצת גדר ואנרכיה אידיאולוגית, תהליך שאם לא ייבלם עלול להפוך את המפלגה לסופרמרקט רעיוני ולחסרת חוט שדרה פוליטי. עם דעות כאלה, לא מנצחים בחירות ולא מרכיבים ממשלה.

ממשלות הימין מקדמות בשנים האחרונות תנופת בנייה חסרת תקדים ביהודה ושומרון ומאיימות על מימוש הרעיון של שתי מדינות לשני עמים, אופציה הנדרשת כדי להבטיח את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על כן, מה שמוטל על הכף בשנים הקרובות הוא גורלה של ישראל. עלינו להיות חזקים וצודקים.

למחנה הציוני היכולת והחובה הלאומית להפוך למפלגת שלטון, כדי להטות את הגה המדינה לכיוון הרצוי ולמנוע את התרסקותה. לשם כך, עלינו לזכור מאין באנו ולאן אנו הולכים ולהבהיר את הקווים האידיאולוגיים של המחנה.

העבודה והמחנה הציוני ימשיכו להניף שני דגלים: חברתי־כלכלי ומדיני־ביטחוני. עלינו ליישר שורות ולדבר בקול חד ובהיר, להפסיק לפעול כיחידים ולהפוך לקבוצה לוחמת, קבוצה נחושה שפועלת בערבות הדדית למימוש מטרותיה. לטובת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לטובת כל אחד מאזרחיה ולעתיד ילדינו ונכדינו, עלינו לזכור מה מוטל על הכף, להבין את גודל השעה ולחזור למקומנו הנכון, “לחזור לעבודה!”. זה אפשרי, זה בנפשנו.

הכותב הוא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני