התמזל לי בשנות ה־80 לעבוד לצד ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, טדי קולק, כמרכז ועדת ירושלים בממשלה (שבראשותה עמד ראש הממשלה דאז, שמעון פרס).
ראיתי כיצד קולק תרם הדרגתית לאיחודה של עיר מפוצלת. הוא השקיע אינספור שעות בשיחות עם מנהיגים פלסטינים מקומיים תוך כיבוד האינטרסים שלהם. הוא השקיע רבות בכלכלה המזרח־ירושלמית, בתשתיות שלה ובבתי הספר. הוא הכיר את כל ראשי מוסדות הדת המוסלמים והנוצרים וכיבד את זכויותיהם לפולחן חופשי. הוא לא התנהג כעריץ, ובנה גשרים של דיאלוגים ושיתופי פעולה. הפלסטינים של מזרח העיר כיבדו את טדי קולק.
זהו מצב מסוכן, שממנו עלולה לצמוח מלחמת דת. ישראל יכולה לגונן על האינטרסים האמיתיים שלה בירושלים, ולא על ידי הצהרות מיליטנטיות חלולות.
התרעות פיקוד העורף