התמזל לי בשנות ה־80 לעבוד לצד ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, טדי קולק, כמרכז ועדת ירושלים בממשלה (שבראשותה עמד ראש הממשלה דאז, שמעון פרס).



ראיתי כיצד קולק תרם הדרגתית לאיחודה של עיר מפוצלת. הוא השקיע אינספור שעות בשיחות עם מנהיגים פלסטינים מקומיים תוך כיבוד האינטרסים שלהם. הוא השקיע רבות בכלכלה המזרח־ירושלמית, בתשתיות שלה ובבתי הספר. הוא הכיר את כל ראשי מוסדות הדת המוסלמים והנוצרים וכיבד את זכויותיהם לפולחן חופשי. הוא לא התנהג כעריץ, ובנה גשרים של דיאלוגים ושיתופי פעולה. הפלסטינים של מזרח העיר כיבדו את טדי קולק. 



בנימין נתניהו הוא אנטיתזה לקולק. בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופה האחרונה, נתניהו - המתפאר בשחרור העיר לנצח - הצליח לכבוש אותה צבאית ולפלג אותה בין שני חלקים לאומיים. הכנסת כוחות מג”ב לשכונות העיר המזרחית ולכפרים הסמוכים, הקמת הבטונדות וההתנהלות הצבאית הדומה למדיניות בגדה המערבית - הפכו את ירושלים המזרחית לעיר כבושה דה פקטו.

המדיניות המסוכנת ביותר של הממשלה הנוכחית נוגעת להר הבית, כאשר היא מאפשרת למתנחלים ולאורי אריאל וחבריו להתפלל באופן פרובוקטיבי בסמוך למסגדים המקודשים לאסלאם. ממשלה המתפארת בחופש פולחן אוסרת על מוסלמים, גברים מתחת לגיל 50 או 40, להתפלל במקום השני המקודש לאסלאם.

“כיבושה” של העיר המזרחית על ידי משטר דרקוני גורם היום להתקוממות אלימה מצד הדור הצעיר הפלסטיני, בתמיכת הרשות הפלסטינית והארגונים האסלאמיסטיים הפונדמנטליסטיים. נתניהו פיצל את ירושלים ואיחד את הפת”ח עם חמאס והג’יהאד האסלאמי. 
 

זהו מצב מסוכן, שממנו עלולה לצמוח מלחמת דת. ישראל יכולה לגונן על האינטרסים האמיתיים שלה בירושלים, ולא על ידי הצהרות מיליטנטיות חלולות. 
האינטרס העיקרי של ישראל הוא לקיים בירושלים את בירתה הפוליטית ואת מרכזה הדתי־רוחני ולשמור על שלום ירושלים. זה מחייב הסדר מדיני עם הפלסטינים, כמו גם עם מדינות מרכזיות בעולם הערבי (בעיקר מצרים, ירדן וסעודיה).

אלה חייבות להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל, שתכלול את הרובע היהודי והכותל המערבי. הכרה כזו תביא להכרת העולם כולו בירושלים כבירת ישראל (כיום אפילו ארצות הברית לא מכירה בכך).

חלקים של מזרח ירושלים יהפכו לבירה הפלסטינית, יחד עם המקומות המקודשים לאסלאם. שלום לירושלים ישפיע רבות עם הזמן על שלום אזורי. כך ורק כך ניתן לשמור על עיר מאוחדת, שבה לכל בני הדתות יהיה חופש גישה ופולחן למקומות המקודשים שלהם. הניסיון לייצר שליטה על כל ירושלים בכוח נידון לכישלון מסוכן. 
 
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה מנהיגים צעירים"