כן, הכל נכון: “אין לנו פרטנר”, “אבו מאזן חלש”, “ראו מה קורה מסביב”, “דאע”ש”, “העולם צבוע” ועוד. אז מה? מה הקשר בין כל אלה לבין שריפת תינוק בעריסתו יחד עם בני משפחתו? מה הקשר לזעזוע העמוק שעבר עלי באצטדיון “בלומפילד” לשמע האמירה “חבל שהיטלר לא סיים את העבודה”, שהופנתה לעבר שחקנים ואוהדי הקבוצה היריבה? מה הקשר למעצר שווא של אשת חברי הטוב, רק כי היא ממוצא אתיופי? מה הקשר לרציחתה השפלה של שירה בנקי ז”ל, נערה שטרם הספיקה לחיות? מה הקשר לכך שיהודים דוקרים אחרים רק בשל חזותם, בין שהם יהודים ובין שהם ערבים? יש קשר – קשר השתיקה. קשר ההכחשה, קשר ההלבנה וקשר ההאשמה.
בפועל, נכון להיום אין במדינת ישראל מי שיכול לגדום את היד המבצעת – היד הפושעת – היד שרוצחת עדה, מין, דת, נפש ודרך חיים שונות משל האחר. היגאל עמירים החדשים כבר מסתובבים בקרבנו בהמוניהם, הם כבר לא מתחבאים ולא מסתתרים, הם לא רק מדברים, הם פועלים: תג מחיר, להב"ה ואחרים כבר הוכיחו שלא מדובר בטרור של בודדים, אלא בהתארגנות אנטי־דמוקרטית בעלת סממנים פשיסטיים ואידיאולוגיה עיוורת, ובמיוחד שוטמת ושונאת.