קרוז קונטרול: הסנאטור טד קרוז מספר על מדיניות החוץ שלו

ביטול הסכם הגרעין, שיקום מעמדה הבינ"ל של ארה"ב, עמידה איתנה לצד ישראל והעתקת השגרירות לי-ם. בראיון ל"מעריב־סופהשבוע" משרטט הסנאטור הרפובליקני את קווי מדיניות החוץ שינהיג אם יהיה הדייר הבא בבית הלבן

קרולין גליק צילום: יח"צ
הסנאטור טד קרוז
הסנאטור טד קרוז | צילום: רויטרס
4
גלריה

בעוד שנה תבחר ארה"ב נשיא חדש. סנאטור טד קרוז, המתמודד על התפקיד, הוא רפובליקני שמרן מטקסס. עד החודש האחרון טענו מרבית הפרשנים והסוקרים כי אין לו סיכוי להיבחר בבחירות המקדימות בקיץ הבא, שיקבעו מי יהיה המועמד הרפובליקני שיתמודד מול הילרי קלינטון בנובמבר 2015. ההערכה הזאת השתנתה בשבועות האחרונים.

לאחר העימות הטלוויזיוני השלישי בקרב המועמדים הרפובליקנים שהתקיים ביום רביעי בלילה, התחושה הרווחת בקרב הפרשנים הייתה כי רק לארבעה מועמדים יש סיכוי אמיתי לזכות במועמדות המפלגה: איש הנדל"ן דונלד טראמפ, הנוירוכירורג בן קרסון והסנאטורים קרוז ומרקו רוביו מפלורידה. הפרשן הפוליטי של "וושינגטון פוסט", קריס קיליזה טען השבוע כי הקמפיין של קרוז הוא החזק ביותר מבין המתמודדים, הרפובליקנים והדמוקרטים.

מאז הגעתו לוושינגטון לפני שלוש שנים, קרוז משמש הלכה למעשה כמגן וכתומך הנלהב ביותר של ישראל בסנאט. במהלך צוק איתן הוא ניצל את סמכותו כחבר ועדת החוץ של הסנאט כדי לאלץ את ממשל אובמה לבטל את האיסור שהטיל על טיסות של חברות אמריקאיות לנמל התעופה בן־גוריון. כמה שעות לאחר שהוטל האיסור הודיע קרוז כי יקפיא את מתן האישורים של כל המינויים למשרות בכירות במחלקת המדינה עד שהממשל יפרט את הסיבות שגרמו להטלת האיסור. במקום להגן על המהלך, הסיר הממשל את האיסור בתוך 36 שעות.

בקיץ האחרון הוביל קרוז את הקמפיין נגד עסקת הגרעין של אובמה עם איראן. קרוז הביא אלפי אזרחים לוושינגטון להשתתף בעצרת שהתקיימה במדרגות גבעת הקפיטול, במאמץ לשכנע מחוקקים דמוקרטים להתנגד לעסקה. במקום להשתמש במעמד כדי לקדם את עצמו, הזמין קרוז את טראמפ, שמוביל בסקרים בקרב המתמודדים הרפובליקנים, לעמוד בראש הבמה. השתתפותו של המיליארדר יקיר הרייטינג הבטיחה כיסוי תקשורתי נרחב לאירוע.

בשבוע שעבר ראיינתי את קרוז בטלפון. דיברנו על עמדותיו ביחס למדיניות החוץ של ארה"ב באופן כללי, על יחסי ארה"ב־ישראל, ועל עמדותיו על הסכסוך הפלסטיני־ישראלי.

***

"אני מאמין כי מדיניות החוץ האמריקאית צריכה להיות מבוססת על האינטרסים הלאומיים־ביטחוניים של העם שלנו. הכישלון המרכזי של מדיניות החוץ של אובמה־קלינטון הוא שהיא איננה מבוססת על האינטרסים הלאומיים־ביטחוניים של אמריקה. וכתוצאה מכך, פגענו בחברויות ובבריתות שלנו מסביב לעולם, ואפשרנו לאויבינו להתחזק לאור חולשתנו וניסיונותינו לפייס את יריבינו".

"אף אחד שמבין במציאות של מדיניות החוץ אינו מאמין בזה. זאת התפיסה של ממשל אובמה ושל השמאל הקיצוני. אני סבור שהברית עם ישראל משרתת את האינטרס הלאומי־ביטחוני שלנו באופן מוחלט. ישראל שותפה לערכים הדמוקרטיים שלנו. היא הייתה ועודנה בת־ברית חשובה מאוד לאמריקה באזור בעייתי מאוד של העולם. הסיוע הצבאי שאמריקה מעניקה לישראל מניב תמורות אדירות לביטחון הלאומי של אמריקה. יש פוליטיקאים שמאפיינים את הסיוע הביטחוני כאיזשהו סוג של סעד, במקום כברית צבאית המקדמת את שני הצדדים באופן הדדי. אני חושב שהאפיון הזה נובע מאי הבנה של דינמיקות יסודיות".

"לפני יותר מחודש כתבתי מכתב מפורט למנהיג הרוב (הרפובליקני בסנאט), סנאטור מיץ' מק׳קונל, וליו"ר בית הנבחרים, ג'ון ביינור, שבו תיארתי דרך פעולה לעצור את עסקת הגרעין הקטסטרופלית הזאת. אני מאמין שכצעד ראשון מנהיג הרוב ויו"ר בית הנבחרים צריכים להסיק במשותף כי אובמה לא הגיש את כל העסקה לקונגרס, כפי שהוא מחויב לעשות. החוק מחייב אותו להביא לא רק את ההסכם עצמו, אלא גם את כל ההסכמים הצדדיים שסוכמו במסגרתו".

"הסכם הצד בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שבו קובעים את נוהלי היישום של משטר הפיקוח החלש, לא הועבר לקונגרס. על כן, על פי החוק האמריקאי טרם הוגש ההסכם לקונגרס, ובהתאם לכך טרם החל שעון החול של הבחינה שלנו. כל עוד לא תמה תקופת הבחינה של הקונגרס (שאמורה להימשך 60 יום מיום הגשת ההסכם - ק"ג) לממשל אסור על פי חוק להתחיל להסיר את הסנקציות".

"עכשיו, למרבה הצער, אנחנו יודעים מה תהיה התגובה של הממשל למהלך כזה. לאחר שש וחצי שנים, ראינו כי יש לנו נשיא שמתעלם מהחוק ומפר אותו באופן מתמשך בכל תחום. על כן אנחנו יכולים להניח כי הוא יעשה זאת גם במקרה הזה, ויגיד שהמהלך של הקונגרס לא מעניין אותו ושהוא מתכוון להסיר את הסנקציות בכל מקרה. בשלב זה אני ממליץ למנהיגות הקונגרס להבהיר לכל הבנקים המחזיקים במיליארדים האיראניים הקפואים, כי בין שאובמה בוחר להתעלם מהחוק הפדרלי ובין שלא, אין במעשיו כדי לתת חיסיון לבנקים מהחובה לציית לחוקים הפדרליים. ואם הבנקים הללו משחררים בניגוד לחוק את מיליארדי הדולרים לאייתוללה חמנאי, הם יהיו חשופים לתביעות אזרחיות ואף עלולים להסתכן בתביעה פלילית".


"מצדי, אמשיך להילחם בכל חזית כדי לעצור את ההסכם. אני מאמין שהאיום הגדול ביותר לביטחון הלאומי של אמריקה הוא איראן גרעינית, ואני גם מסכים עם ראש הממשלה נתניהו שאיראן גרעינית היא איום קיומי עבור העם בישראל. האתגר כעת נובע מכך שההנהגה הרפובליקנית נמנעת מלנקוט צעדים שבהם מותר לה לנקוט כדי לעצור אותה. ואם זה יימשך, אז העסקה תמומש במהלך 15 החודשים הבאים - עד תום הנשיאות של אובמה".

"לאור כל זה, הבחירות לנשיאות הן הדבר החשוב ביותר מבחינת עצירת איראן. אני מאמין שהנושא הזה הופך להיות החשוב ביותר בבחירות. התחייבתי כי אם אבחר, אקרע לגזרים את עסקת הגרעין עם איראן ביום הראשון לכהונתי, ואבהיר מעבר לכל ספק שבכל מקרה, העם האיראני, המונהג בידי מנהיג דת שקורא 'מוות לאמריקה', לא יורשה בשום תנאי להשיג נשק גרעיני. מצד שני, אם קלינטון תיבחר, אנו יודעים באופן מוחלט כי איראן תשיג נשק גרעיני. ואם איראן משיגה נשק גרעיני, הסיכויים שתשתמש בו נגד ישראל או נגד ארה"ב יהיו גבוהים באופן בלתי נסבל".

"בשבוע האחרון, קרי ומחלקת המדינה האשימו את הישראלים בביצוע טרור. זה שקר גס. יש הבדל איכותי בין פעילות של מחבלים פלסטינים, הרוצחים נשים וילדים חפים מפשע כפועל יוצא מהסתה בלתי פוסקת מחמאס ומהרשות הפלסטינית, לפעילות הגנתית של צה"ל. והטענה של קרי כאילו הם אותו דבר מבחינה מוסרית היא שגויה, פוגענית ודוחה באופן בלתי נסבל".


"ואת צודקת לגבי התוצאה של הנסיגה האמריקאית מעמדת מנהיגות, שהיא יצירת חלל שלתוכו נכנסו שחקנים שליליים כגון רוסיה ואיראן ואפילו דאע"ש. זה ישתנה ב־20 בינואר 2017. כפי שאמרתי, ביומי הראשון בבית הלבן, אבטל את ההסכם הקטסטרופלי עם איראן. באותו יום אתחיל גם את תהליך העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, בירתה הנצחית והתמידית של ישראל".


תגיות:
ארצות הברית
/
ברק אובמה
/
טד קרוז
/
הבחירות לנשיאות 2016
/
המפלגה הרפובליקנית
/
הסכם הגרעין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף