בשבוע שעבר, שניים מחברי לעיתון שאתם מחזיקים עכשיו ביד איבדו את זה לגמרי. "מי שלא נותן לשמעון פרס, האיש הכי קרוב לרבין בתום העצרת ההיא, להשתלב ולשאת דברים ב'עצרת הנשיאים' בכיכר רבין - רוצח פעם נוספת את רבין ומורשתו", צייץ אבי בניהו בטוויטר. בן כספית הוסיף ש"העובדה שפרס, נשיא המדינה לשעבר, אבי דימונה ואחד מאחרוני הנפילים שליוו את הולדת המדינה מהרגע הראשון, לא הוזמן לנאום באירוע המשמעותי החשוב האחרון לציון רצח ראש הממשלה, ממחישה עד כמה הייתה ההתנקשות ברבין אפקטיבית". וואו. ומכיוון שמדי פעם כדאי להישען גם קצת על עובדות, הרי הן לפניכם.
אבל אני לא תמים. אני יודע שיש מי שמבקשים להתמכר לשנאה, להשאיר לעצמם בזיכרון את הימין ואת בני עקיבא ואת הכיפות הסרוגות במקום שיאפשר להם להמשיך לתעב אותם. אלה שהקיטוב מפרנס אותם פוליטית. אלה שלא יכולים בלעדיו. אלה שעליהם כתב אורי אליצור ז"ל: "אתם רוצים להיות בטוחים שאנחנו נורא רעים, כדי להרגיש שאתם נורא טובים".
התרעות פיקוד העורף