מילים רבות נשפכו על האירועים האחרונים במדינת ישראל, והשאלה אם זו אינתיפאדה או לא, הפכה לבלתי רלוונטית לחלוטין. ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, קבע השבוע בסקירתו כי גל הטרור פרץ כתוצאה מתסכול האזרחים הפלסטינים מתנאי חייהם ומהיעדר התקדמות ושיפור במצבם. הקביעה הזאת נכונה, אולם היא חלקית בלבד. המצב הנוכחי נוצר בגלל ארבע סיבות המוסיפות להתקיים ומוסיפות לתדלק את המוטיבציה לבצע טרור.
התוצאה הבלתי נמנעת היא התפרצות שנובעת מכל הסיבות הטובות: תסכול, ייאוש, שנאה, הסתה, חינוך נגד הכובש, קיצוניות דתית רצחנית, שאיפות לאומניות ועוד. הסיבה אינה רלוונטית, התוצאה היא הקובעת. רוב פעולות הטרור שבוצעו בשבועות האחרונים היו של בודדים - פיגועים מקומיים ובלתי מתוכננים שאינם נשענים על תשתיות טרור ועל הנחיות של מפקדות ארגוניות.
פיגוע גרר פיגוע. התופעה הזאת מוכרת וחוזרת על עצמה בכל פעם מחדש. הרקע כבר קיים, המוטיבציה קיימת, המציאות אינה משתנה. וכך פיגוע אחד שמצליח מעודד מיד את האחרים לנסות גם את מזלם. רובם צעירים חסרי כבוד ומעמד, קורבנות של סביבתם או של משפחתם, היוצרים להם בהינף סכין ונעיצתו ביהודי מעמד של גיבורים באומה הפלסטינית.
אם המחבל נהרג, לנצח יהיה שהיד מוערך, ומשפחתו תתוגמל במאות אלפי דינרים מהרשות הפלסטינית. אם רק נעצר, יזכה לתהילת עולם, לקצבה חודשית מכובדת גם מישראל וגם מהרשות הפלסטינית ולחינוך מקיף בכלא הישראלי.
מה שהחל כפרץ של תסכול וייאוש של בודדים הפך למגיפה מתפרצת של ברברים קיצוניים, הניזונים מהסתה בלתי פוסקת של המנהיגות הפלסטינית הדתית והחילונית כאחד, שמקבלת עידוד מסרטוני התעמולה של חמאס ודאע"ש המשודרים ללא הרף בטלוויזיה וברשתות החברתיות. פתאום יש לגיטימציה לכל פלסטיני לקחת סכין ולדקור יהודי. שהרי הראיס אבו מאזן בעצמו אמר כי "אנחנו קרובים לניצחון". אז עוד כמה רציחות בוודאי יקרבו את הפתרון.
אין פתרון קסם לעצירת פיגועי הבודדים הבלתי מתוכננים. כדי להילחם ביעילות בתופעה הזו מצד אחד ולנסות להפחית אותה מצד שני, צריכה מדינת ישראל לנקוט כמה צעדים:
הכותב כיהן כראש מטה ראש השב"כ [email protected]
התרעות פיקוד העורף