את שיאו של גל פיגועי הראווה של דאע"ש בחודש האחרון נגד יעדים של אויביה: הפלת המטוס הרוסי בסיני; פיגוע ההתאבדות נגד חזבאללה במוקד שליטתו בביירות; ועכשיו פריז, סמל התרבות המערבית.  


                 

  פיגועים המוניים אלו מהווים סטייה מהאסטרטגיה של דאע"ש, שדגלה עד עכשיו בהתבססות טריטוריאלית ב"מדינה האסלאמית", מול האסטרטגיה של ארגון אל־קאעידה, שדגל בפיגועי ראווה. המשמעות היא, ככל הנראה, שתהיה לכך המשכיות. סביר שארגון אל־קאעידה ישאף שלא לפגר אחריו. עתיד רווי טרור צפוי למערב.
 

לפנינו כישלון מודיעיני מהדהד, אך הרבה יותר מכך. מדובר בכישלון של אסטרטגיה ובכישלון של תפיסת עולם. אסטרטגיית המלחמה בדאע"ש עם קואליציה בהובלת ארצות הברית, שהסתפקה במילים ובהפצצות מהאוויר, הוכיחה עצמה כחסרת תועלת. תפיסת העולם המסרבת להכיר בכך שהמערב מצוי במצב של מלחמה באסלאם הקיצוני, שהמלחמה היא בערכי המערב הליברלי ותרבותו 
 
הנוצרית והיהודית, שבמלחמה זאת (לפחות אצל האירופים) חירויות האזרח וזכויותיו עומדות מעל הביטחון הקיבוצי של האוכלוסייה - ספגה מכה קשה.
האירוע בפריז הוא אירוע מכונן עבור צרפת ואירופה; אירוע משפיל, שווה ערך לפיגועי 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. ולכן שאלת המפתח היא זאת: האם אירוע זה אכן יהווה תפנית במדיניות ובתפיסת העולם של אירופה, כמו גם תפנית במערכת ההתייחסות הבינלאומית לטרור האסלאמי הקיצוני? או שתהיה טלטלה, יהיה שינוי פה ושם, אך לא תפנית? במושג טלטלה כוונתי לכך שהמערב לא ישנה את תפיסת עולמו, שהנשיא אובמה לא יגיד שיש טרור אסלאמי, שצעדי הביטחון באירופה אומנם יוגברו ויוחמרו ויגבירו את ההפצצות על דאע"ש, אבל לא יאסרו עליו מלחמה כוללת. כלומר יעשו קולות של מלחמה ויהיו הרבה דיבורים וועידות.
 
פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית הביאו לתפנית בגישת הממשל האמריקאי (אז בראשות בוש): התקפה קרקעית על בסיסי אל־קאעידה באפגניסטן וחקיקת חוק "הגנת המולדת", שלא היסס 
 
לפגוע בזכויות האזרח. האם אירופה תהיה מוכנה להקריב את האתוס המכונן שלה על זכויות הפרט לטובת הביטחון? האם המערב, יחד עם רוסיה, יהיה מוכן לצאת למלחמה של ממש באסלאם הקיצוני ולהיכנס למלחמה קרקעית על מנת לכבוש את שתי הבירות של דאע"ש: א־רקה במזרח סוריה ומוסול בצפון עיראק?
והיכן ישראל? כעת אנו לא ברשימת עדיפויות הפיגוע של דאע"ש. אבל תורנו יגיע מתישהו בשלוש חזיתות: מול סיני, מול רמת הגולן (מותנה בהתפתחויות בסוריה) ובחו"ל, בכל המוסדות הישראליים והיהודיים. 
 
דאע"ש לא נזקק ל"הסתה" כדי לפגוע בנו. זו האידיאולוגיה שלו, כמו של חמאס, פת"ח, חזבאללה ואיראן. קיימת התפתחות אפשרית שצריכה להדאיג את ישראל וקשורה בסוריה. קשה לי להשתחרר מהתחושה שאובמה ושר החוץ שלו ייכנעו לפוטין ויסכימו שאסד יישאר בשלטון, בקומבינציה כזו או אחרת. זה אומר ניצחון לאיראן וחזבאללה, וזה אומר שאנו עלולים לעמוד מול איראן וחזבאללה ברמת הגולן. עשרת מונים מסוכן יותר מדאע"ש.