מגש הכח: למרות זליכה והמפגינים, הטייקונים ימשיכו לחייך

1. הרבה אנשים מדברים על מתווה הגז, הרבה אנשים מדברים על עושק הזקנים, הרבה אנשים מדברים על הטייקונים (הון–שלטון־עולם תחתון), הרבה אנשים מדברים על הסדרה של דורון צברי ואמיר בן־דוד “מגש הכסף", הרבה אנשים מדברים על תוכניתה של מיקי חיימוביץ', “המערכת", שעסקה בביטוח הסיעודי, הרבה אנשים מדברים על רווחי הבנקים, הרבה אנשים מדברים ומדברים ומדברים.

ההליך ארך כמה שבועות. האיומים על זליכה ועובדי משרדו הופסקו, זוג המורים צלצל להודות לי על הסיוע, והם דיווחו לי תוך שהם ממררים בבכי ששבוע לפני שקיבלו את המכתב הגואל, המבשר שאושר להם הקוד הרפואי, האבא שלמענו נאבקו נפטר. השר שהיה ממונה אז על משרד הבריאות והיה אחד מחביבי מרכז הליכוד, הפך בעצמו אחרי שפרש מהפוליטיקה לטייקון לא קטן.

והמפגינים יריעו לדובר הרהוט, והדובר הרהוט יסביר באותות ובמופתים ובמספרים מדויקים איך הממשלה מבזבזת טונות כסף בשטחים, איך היא מקפחת את הפריפריה, איך המגזר הערבי דפוק וזה יביא לתסיסה. ואחרי ההפגנה המרשימה המפגינים יילכו לפאבים הסמוכים וישתו במחיר מופקע ערק עם אשכוליות או בירה, ודוברי “המהפכה שלא הייתה" ינתחו מה עוד צריך כדי לעורר את העם.

אמרתם שאחרי הגשמים,

יהיה יותר טוב, יהיה יותר נעים,

אמרתם שאחרי החגים,

נחזור לשגרה נחזור כמו גדולים

עברנו את הגשמים ואת סוכות,

והכל אותו דבר ואני אותו אידיוט,

שיקרתם כי עכשיו אחרי סוכות,

ואם אתם צדקתם למה בא לי לבכות

העולם הזה מסריח מניו יורק ועד רפיח,

איפה שלא תסתובב, תמיד תמצא לך אויב,

אלו הם חבלי מולדת ואני רוצה לרדת

עם שחורים או לבנים, נמות כולנו גזענים.