בספרי "מבוך הלוחמה בטרור – כלים לקבלת החלטות", שפורסם לפני כעשור, אני מציע לקורא דוקטרינה חדשה ללוחמה בטרור, שבוחנת את כל תחומי ההתמודדות עם התופעה.
הפרק העשירי של הספר, שמדגיש את הצורך בשדרוג שיתוף הפעולה הבינלאומי לרמה של לוחמה משותפת בטרור, מסתיים כך: "נראה כי כל עוד לא ישתנה מאזן האינטרסים של מדינות העולם ביחס לטרור, לא יהיה אפשר לנהל מערכה בין לאומית משותפת ויעילה נגד הטרור. רק כאשר מדינות העולם החופשי יעריכו כי האינטרס שלהן להיאבק בתופעת הטרור הבינלאומי עומד מעל לכל האינטרסים האחרים, יהיה אפשר להוציא אל הפועל מהלך בינלאומי מתואם ויעיל. נראה כי מאזן האינטרסים של המדינות ישתנה רק כאשר הטרור יעבור סף מסוים של נזק והאיום יגדל בצורה משמעותית... רק כאשר יתרחשו גלי טרור מרובי נפגעים בשטחיהן של מדינות הבוחרות כיום להעלים עין מחומרת הבעיה, והסכנה לשלום העולם בשל הטרור תהיה מוחשית יותר, ניתן יהיה לצפות כי מדינות העולם החופשי יתאחדו למאבק משותף, כן, ובלתי מתפשר בטרור הבינלאומי".
מעבר לכך, יש להקים מסגרת משותפת של איסוף מודיעין גלוי (OSINT) שתבצע מעקב מעמיק ולעתים גם תתערב בשיח הג'האדיסטי. ארגוני הטרור כיום פעילים מאוד בזירת האינטרנט ומשתמשים באתרים וברשתות החברתיות לצורך הסתה, רדיקליזציה, גיוס פעילים וכספים, הכשרה של טרוריסטים, העברת הנחיות מבצעיות ועוד. המידע שיופק על ידי יחידת ה־OSINT הבינלאומית יועבר למדינות המשתפות פעולה במאבק בטרור העולמי והאזורי.
פעילות משפטית וחקיקה: יש להקים בית משפט בינלאומי לפשעי טרור, שימלא את החלל הקיים כיום בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג בכל הנוגע לשיפוט טרוריסטים. בית המשפט הבינלאומי לטרור יתמקד לפיכך רק במשפטים של טרוריסטים ויתבסס על הגדרת הטרור המוסכמת ועל אמנות בינלאומיות שיתקבלו על בסיס הגדרה זו. הוא גם ימליץ למוסדות בינלאומיים על פיתוח אמנות בינלאומיות חדשות ועל פיתוח חקיקה פנימית במדינות השונות.
לכאורה אמור האו"ם למלא את התפקיד הזה, אולם נראה כי הארגון אינו יכול להוביל מהלך יזום ויעיל נגד טרור בינלאומי בכלל, ובוודאי לא נגד מדינות המעורבות בטרור. גם נאטו לא יכולה לשמש כפלטפורמה המתאימה למשימה זו.
התרעות פיקוד העורף