ממשלת ישראל ממשיכה לאפשר ליותר ממאה אלף פלסטינים לעבוד בישראל, וממשיכה לעודד יוזמות כלכליות (דור שלישי לחברות סלולר הפלסטיניות), אך זו שגרה של חולות נודדים. הכול יכול להשתנות תוך דקות. פיגוע אחד עם נפגעים רבים או תגובה ישראלית שיוצאת מכלל שליטה. הכול בעירבון מוגבל.
נתניהו רוצה במו"מ, אך אינו מוכן לשלם מחיר עבור הסכם אמיתי. אבו מאזן אינו רוצה במו"מ, שמבחינתו הוא רק ניסיון ישראלי לגרור רגלים ולהרוויח זמן. במציאות פטליסטית כזו, אין לשני העמים ולו שביב של תקווה לעתיד טוב יותר, או אפילו להבטחה שלא יהיה גרוע יותר.
התרעות פיקוד העורף