היד רועדת: 500 מילה בשבחו של יאיר לפיד

ובכל זאת: צריך לומר מילה טובה על יאיר לפיד, אולי בעיקר משום שהוא מנומס בדרך כלל. משום שבאווירה כללית של צעקנות מטומטמת הוא שומר, רוב הזמן, על טונים סבירים, ומתעקש, רוב הזמן, על ניסוחים מעוגלים. חברי הכנסת החרדים אומנם מתעקשים לראות בו אויב מר, אבל לפיד, רוב הזמן, לא מסמן אפילו אותם כאויבים. הוא לא מטיח בהם ביטויים מעליבים, כפי שאביו המנוח עשה מעת לעת. הוא לא משתלח בהם. גישתו עניינית: הוא רוצה שיישאו בנטל, והוא רוצה שישתלבו בשוק העבודה. ובניגוד לימין הנמצא בשלטון הוא כנראה לא מוכן לוותר על התביעות האלה רק כדי להיות בשלטון (אם כי ראוי לומר ביושר שההנחה הזאת עוד לא עמדה למבחן אמיתי).