נחום ברוך עלה לישראל מסוריה ב־1990. 25 שנה אחרי כן והשכנים הסורים שלו נכבשו על ידי דאע"ש. עם המזל שלו הוא פתח חנות לממכר כרטיסי מזל בדיוק בצומת גוש עציון, ועכשיו הטרור הגיע אל מחוץ לחנות הקטנה שלו. היהודים נרצחים כשהם מחכים לאוטובוס בתחנה והפלסטינים מפחדים.
מי שמצליח להפתיע זה עמאר מסמוע, שמסביר בעברית שוטפת למה יהיה יותר גרוע אם צה"ל לא יפסיק את הטרור כמה שיותר מהר. "אני אומר לך שיהיה יותר בלגן. 70%־80% מהעם שלנו הם פועלים, לא אנשים מלומדים", הוא מבהיר. "התרגלנו לעבוד בישראל, אבל עכשיו גם נותנים פחות אישורי כניסה, וגם מי שמקבל אישור מפחד להיכנס. אז אין עבודה, ואנשים נהיים עצבניים ועצובים, והטלוויזיה משחקת ברגשות שלהם ושולחת אותם לעשות פיגועים.
"אני אומר לך בלי לפחד, אצלנו מחכים שהשלטון הישראלי יחזור. אנחנו לא רוצים מדינה. אם יהיו בחירות בין הרשות לישראל, הרוב יצביעו לישראל. אנשים צריכים להתפרנס, לעבוד".
השיחות שניהלתי בתחנת הטוטו עם היהודי־סורי והערבים הפלסטינים, הבהירו שוב כמה השיח התקשורתי והמדיני מנותק ממה שקורה בשטח. השיח המדיני־ביטחוני, ובמידה רבה גם השיח התקשורתי, מבקש היפרדות. השטח מראה שהיפרדות של האוכלוסייה הפלסטינית מהישראלית לא אפשרית.
הדבר היחיד שאנחנו צריכים להיפרד ממנו הוא עצם רעיון ההיפרדות. כשניפרד ממנו ונבין שהפלסטינים הם בעיה שלנו ואנחנו הפתרון שלהם, נדע להחזיק ביד את המקלות והגזרים שיביאו בסופו של דבר לדו־קיום ולשגשוג בין הים לירדן.
התרעות פיקוד העורף