בימים האחרונים מתחדשים סימני השאלה על גורלה של רשת הקמעונאות מגה. ייתכן שבסופו של דבר תחליט בעלת הבית, קבוצת אלון, למכור את 22 סניפי חברת הבת YOU כדי להקל את מצוקת תזרים המזומנים.מגה אינה בבדידות מזהרת עם צרותיה.



התחרות המתגברת מכניסה לצרות את כל השחקנים בשוק הקמעונאות. רווחיותן של יצרניות מזון כמו אסם ושטראוס נשחקה. גם רווחי רשתות קמעונאות כמו רמי לוי לא כמו שהיו.



וכמובן יש גם רשתות האופנה כמו קסטרו, גולף ופוקס שעברו להפסדים וייאלצו להתייעל. בחזרה למגה: כאמור במצבה הנוכחי נראה שלא יהיה מנוס ממכירת חברת הבת YOU או אולי את מגה כולה.



מי המועמדים לביצוע העסקה? למעט רשת השקמה של רמי לוי או אפילו שופרסל, אין רבים כאלה. בכל מקרה סביר להניח שתקדים הקנייה של רשת קלאבמרקט על ידי שופרסל לא יחזור על עצמו.



הממונה על ההגבלים לא יאשר עסקה שתביא להגדלת הריכוזיות בשוק ולאורך זמן להעלאת תעריפים. וזה מזכיר מאוד את המתרחש בענף הסלולר והתחרות העזה שהובילה לצניחת מחירי הסלולר. כזכור, סלקום הודיעה בחודש שעבר על כוונתה לרכוש את גולן טלקום לאחר שלמיכאל גולן, בעל הבית שלה, נמאס והוא החליט לצאת מהשוק. כפי שמכירת מגה לאחת הרשתות הגדולות לא תאושר, ספק רב אם עסקת המכירה של גולן תאושר, מחשש לפגיעה בתחרות ולעליית תעריפים.



בעצם ניתן לקבוע חד־משמעית שלא תהיה עסקה. אך אם העסקות לא תאושרנה, מגה וגולן טלקום עלולות לקרוס ולהיעלם מהשוק בצורה בלתי מבוקרת, ואז הפגיעה בצרכנים תהיה לא פחות קשה. הריכוזיות בשוק תעלה, ולאורך זמן המחירים יעלו.



אז איך באמת דואגים לשמור על האינטרס של הצרכן לאורך זמן ולא רק למחיר הכל כלול? זה בדיוק תפקידו של הרגולטור. הוא חייב לאפשר את הפעלתם של כללי משחק הוגנים בשוק הסלולר, בשוק המזון או בכל שוק תחרותי אחר. הוא צריך לעודד את התחרות אבל לא להביא לקריסת מחירים שלאורך זמן תפגע בצרכן עצמו. כללי המשחק חייבים להיות הוגנים לא רק לצרכנים, אלא גם לחברות.



אם מדובר בשוק המזון, לדוגמה, צריך לשמור על מרווח רווחיות סביר כדי שהשחקנים הקיימים יוכלו לשרוד ולחדשים יהיה תמריץ להיכנס לשוק. את אותו עיקרון חייבים ליישם גם בשוק התקשורת (ולא רק הסלולר), בשוק הנדל”ן וגם ובמערכת הפיננסית.



אף אחד לא היה רוצה לראות את אחת מחברות הבנייה הגדולות קורסת משום שמחירי הדירות צנחו בתוך שנה ב־20%. אלא שהצעדים שננקטו עד היום על ידי הרגולציה במסגרת המסע להפחתת יוקר המחיה השיגו בדיוק את האפקט ההפוך.



דן פרופר, יו”ר קבוצת אסם, סיפר בשבוע שעבר בכנס התעשייה באילת שחוק המזון (באמצעות סעיף שינוי מתכונת סדרנות המדפים ליצרנים גדולים) דווקא פגע בצרכנים.



לדבריו החוק הגדיל את העלויות התפעוליות של הרשתות הקמעונאיות, ההוצאות גדלו והרשתות גלגלו את העלויות לצרכן. אז לא כל מה שנראה כאינטרס של היצרן בא בהכרח על חשבון הצרכן.