בוקר טוב, אדוני המפכ"ל. ראשית, מה שלום הרגל? אני מקווה שהשבר התאחה ושאין הקרנה של כאבים אל האגן ושתוכל במהרה לשוב לאיתנך ולכושר מלא (זה חשוב, כי לפעמים שוטר, גם בדרגה בכירה, נקלע לזירה וצריך לתת מענה). שנית, ברכות חמות והצלחה בתפקידך רב־האתגר. אין ספק כי הסכמת לקבל על עצמך משימה לאומית שמשולה לסוג של "עבודות שירות" שיש בנשיאתן גם הרבה זכות.
כל צילומי הרנטגן שתבקש לבצע - סקרים פנימיים וחיצוניים, דוחות ביקורת פנימיים וחיצוניים, שיחות חתך עם שוטרים, קבוצות מיקוד של אזרחים והתייעצויות עם מפקדים בעבר או בהווה - יצביעו על דיאגנוזה אחת ברורה: משטרת ישראל חווה משבר עמוק בפיקוד הבכיר וכתוצאה מכך באמון הציבור.
מפכ"ל יקר, לפני שאתה ניגש לטפל במרץ במשבר ולהנהיג את המשטרה הנמצאת בעיצומה של מלחמה בטרור, אציע כי תצמיד לגב שלך באופן וירטואלי שלט "ל" ותזכור עמוק בלב כי אתה צריך ללמוד מפקודיך ומקודמיך. סמוך עליהם, תן להם תחושת שותפות, אל תהיה חשדן, תפיק את הלקח של דן חלוץ.
זכור כי אתה מינוי מוצנח מבחוץ, ועד שתרכוש את אמון הפיקוד הבכיר, אתה מוגדר כ"ילד חוץ". תהיה עליך, על החלטותיך ועל אמרותיך זכוכית מגדלת. יצפו ממך ליותר ו"מחיר השגיאה" שלך יהיה גבוה במיוחד. כמעט כל ג'יפ של מג"ב שלא יניע בבוקר בתחנת עירון ייחשב ככישלון שלך.
כספים יהודיים וציוניים צריכים להיות מופנים על ידי הממשלה למיזמים לאומיים וחינוכיים כמו אלו של המוזיאון היהודי ודומיהם. אין לי כמובן אלא מילות שבח והוקרה לג'רי שוורץ ולפועלו. המסר הוא לממשלה ולעומד בראשה: קצת מאמץ ואפשר יהיה לסיים את אחד המוזיאונים החשובים ביותר בעולם - כאן בלטרון.