הטיפול במתווה הגז יגיע בשבוע הבא לשיא, עם הופעת ראש הממשלה ושר האנרגיה בוועדת הכלכלה. לבנימין נתניהו לא יהיה הרבה מה לחדש על הנסיבות שאילצו אותו להשתמש בסעיף 52 העוקף את הממונה. גם בגזרתו של יובל שטייניץ לא צפויות חדשות מסעירות.
לכל המודאגים או אולי המקווים שגבאי יצטרף לדיוויד גילה ולאורית פרקש המתפטרים, רצוי להירגע. גבאי לא יתפטר. זה לא יקרה לפני שישלים את הטיפול בזיהום האוויר התמידי בחיפה, מחוז חפצו של כחלון. וחוץ מזה, יש לו עוד הרבה עבודה. בכלל, כל מתנגד למתווה שאותר בשבועות האחרונים הועלה מיד לנאום באחת ההפגנות. זה החל בטייס הקרב בדימוס זאב רז, נמשך ביוסי לנגוצקי הבלתי נלאה וכלה בגיבור החדש של מעמד הפועלים, ירון זליכה.
ומה בדבר הטענות על מחירי הגז "הגבוהים"? גם כאן הובהר שקוני הגז, למעט חברת החשמל, קיבלו אופציה לצאת מההסכם בשנת 2020־2021.
ההבהרות והדיון המקיף בוועדה מראים שעל אף כל החסרונות, המתווה במתכונתו הנוכחי הוא הסידור האפשרי הטוב ביותר, כפי שקבעה הנגידה. ולמרות זאת, אפשר להעריך שכבל ימליץ לנתניהו שלא להשתמש בסעיף 52 ולבצע מקצה שיפורים נוסף.
ואני אומר שגם אם המחיר ליחידת חום יירד ל־3 דולר ואפילו לחצי דולר, עדיין יהיו מתנגדים למתווה. הרי עצם תכלית הארגונים הירוקים היא ההתנגדות לשם התנגדות. נתניהו כמובן לא יקבל את המלצת כבל. התחנה הבאה היא בג"ץ.
נזכיר שליכט שיגר אך לפני שנה את מכתב "הלווייתן בחדר", שבו התריע נגד מתווה הגז והסכנות שהוא טומן בחובו. הוא גרם לממונה גילה לשנות את עמדתו ולפוצץ את המתווה. מאז עשה ליכט פליק פלאק מרשים לטובת המתווה, עובדה שלא תפגע בסיכוייו להתמנות לתפקיד היועץ המשפטי.
יוסי כהן הוא אחד המועמדים לתפקיד ראש המוסד. פרסומים על מועמדותו האפשרית של מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן הוכחשו. כהן, לשעבר המשנה לראש המוסד, היה שמח לעמוד בראש הארגון. ללא קשר, דבריו בוועדת הכלכלה סייעו מאוד להבהרת עמדת הבוס נתניהו.
אפקט הריבית האפסית היה עד היום נשק קטלני למחירי הנדל"ן. אם נוסיף את אפקט הריבית למכרזי "המחיר למשתכן", שהשפעתם על רמת המחירים כבר ניכרת, לקונים הפוטנציאליים יש סיבה טובה להמשיך לשבת על הגדר. בסוף המחירים יירדו, וזה צפוי לקרות במחצית הראשונה של 2016.
הוא לא היה לבד. גופי פיקוח נוספים החלו לבדוק את ההיבטים השונים של אחת הפרשות יוצאות הדופן במערכת הבנקאית. בסוף אוגוסט, ממש ערב פרישתו, פרסם המפקח על הבנקים דוח ביקורת מפורט על התנהלות ההנהלה והדירקטוריון. במקביל החל מבקר המדינה יוסף שפירא לבדוק את תפקוד הפיקוח על הבנקים. בעוד שפירא ממהר להתערב בנושאים אקטואליים כמו מחדל החשמל וחברות הגז כשצריך וגם כשלא, בפרשת לאומי הוא עדיין שותק.
מלשכת וינשטיין נמסר בתגובה לפנייתי: "היועץ המשפטי לממשלה מקבל עדכונים שוטפים מצוות הבדיקה שהוא מינה בעניין, וכן מקיים התייעצויות בפורומים רחבים יותר מעת לעת ובהתאם להתפתחויות. הטיפול בנושא צפוי להסתיים בשבועות הקרובים".
הבנתם את התשובה? גם אני לא.
"השוק הולך לסליקה דיגיטלית כמו בארה"ב, המאפשרת שימוש בצ'ק דיגיטלי בדומה לתהליך הסליקה המקובל בכרטיס אשראי. כשאתה מול הקופה אתה חותם וירטואלית. אותה פיסת נייר המכונה צ'ק הופכת למיותרת", אומר פרמינגר.
"השימוש בצ'ק מהווה תחליף לאשראי חוץ בנקאי. מושך הצ'ק יכול לשלם ב־12 תשלומים ללא העמסה על המסגרת וחוסך את תשלום הריבית".
"הבנקים בישראל מסוגלים לעשות את זה. לאומי כבר יצא עם אפליקציה שמקדימה את החוק, וגם בנק הפועלים מתכוון ללכת בכיוון. כרגע אפשר לעשות את הסליקה האלקטרונית בתנאי שמדובר בלקוחות אותו הבנק. בסליקה האלקטרונית אפשר להשלים את העסקה בתוך יום עסקים אחד ולא לאחר שלושה ימי עסקים כמקובל היום. הבנקים סורקים את הצ'ק באופן אלקטרוני, והדבר מהווה ראיה לאמיתות הצ'ק. לא צריך לשנע פיזית את הצ'ק ולא צריך לשמור אותו במשך שבע שנים. הכל נשאר במערכת".
"בסך הכל לא. אין גידול בצ'קים החוזרים. גוף כמונו, שנותן שירות הבטחת תשלומים לבתי עסק רבים, מסייע למשק בכך שהוא מוריד את היקף הצ'קים החוזרים ומגדיל את רמת הוודאות בביצוע העסקות. התמחור אצלנו קצת יותר גבוה מהעמלות המקובלות בענף כרטיסי האשראי, אבל ההבדל לא דרמטי. בזכות 180 העובדים שמועסקים אצלנו אנחנו צומחים בקצב שנתי דו־ספרתי ומגלגלים מדי שנה 5 מיליארד שקל".
התרעות פיקוד העורף