לאחרונה העלתה שרת המשפטים איילת שקד את חוק העמותות החדש, המבקש לחייב ארגונים המקבלים את מרבית תרומותיהם מישויות מדינתיות זרות להזדהות באמצעות תג מיוחד. עוד מבקש החוק מהארגונים להצהיר בכל פרסום ובכל פנייה רשמית למוסדות מדינה או עובדי מדינה את היותם ממומנים במימון זר, כמו גם לפרט בעל פה ובכתב את זהות התורמים.
שקד וחבריה מימין משווקים את הצעת החוק ככזו שכל מטרתה “שקיפות”, אבל כל מי שעיניו בראשו יכול להבחין בנקל שמדובר פה בהצעה שמטרתה לתייג ולהכפיש ארגוני זכויות אדם. המיליונים של שלדון אדלסון נותרים ללא פגע, תרומות חסויות לעמותות המרחיבות התנחלויות נותרות ללא שינוי, מיליוני דולרים בחסות אוונגליסטית לקידום חזון אפוקליפטי הם בסדר, רק ארגוני זכויות האדם יוצאים דפוקים. נכון, אין לזלזל בשקיפות ובחשיבותה, אבל גם השרה שקד יודעת שארגוני זכויות האדם שקופים מאוד, וממילא חלות עליהם חובות שקיפות מוגברות, והן נדרשות בדיווח רב יותר על תרומות מישויות זרות.
לטעמי, חוק העמותות מסמל משהו רחב הרבה יותר, והמסר העיקרי היוצא ממנו מופנה דווקא אל מדינות אירופה ואל ארצות הברית. זהו מסר פשוט: אתן, חברות, האויב החדש. לא עוד דאע”ש כי אם נורווגיה. לא חמאס אלא ספרד. לא איראן, כי אם קרנות הסיוע של ממשלת ארצות הברית. אתן, מדינות אירופה וארצות הברית, פוגעות בריבונות ממשלת ישראל. ארגוני זכויות האדם הם לא רק המטרה כי אם גם האמצעי. באמצעות פגיעה בהם, ישראל משדרת מסר למדינות העולם הדמוקרטיות - אתן והכסף שלכן לא רצויים כאן.
היחס כלפי מדינות אירופה וארצות הברית - הידידות הכי גדולות וקרובות של ישראל - כאל אויבות שכביכול מנסות לחתור תחת אושיות קיומנו, ולכן תרומות מהן מחייבות שקיפות יתרה, נע בין אווילי (כשעושה את זה חבר כנסת זוטר) למסוכן וחסר אחריות (כשעושה זאת שרת המשפטים). כאילו אין לנו מספיק אויבים, ממשלת הימין מוסיפה עוד אש למדורה. וזו הרי אותה ממשלה שמקבלת מאותן מדינות מיליארדי שקלים מדי שנה.
כספי התרומות האירופיים והאמריקאיים מופנים לאוניברסיטאות ולמוסדות מחקר ופיתוח, לאיכות הסביבה, לתשתיות, לביטחון, לבתי חולים, לתרבות, חברה ועוד. רק אחוז בודד מגיע לארגוני זכויות האדם. האם כל המיליארדים האלו הם בסדר, אך כשזה מגיע לזכויות אדם או לקידום שלום - כסף מאותן מדינות תורמות הופך להיות פסול והארגונים צריכים להזדהות בכל מקום אפשרי כחתרנים בלתי נלאים? אם חברי הכנסת של הימין המתנחלי מוטרדים כל כך מתמיכה שמגיעה מארצות הברית ואירופה, אולי ראוי שיהוו דוגמה אישית. אפשר להתחיל בדרישה ממוסדות אקדמיים הנהנים מתקציבי מחקר ופיתוח או מחלק מזרועות הביטחון להזדהות גם הם ככאלו הממומנים מתרומות מדינות זרות.
ובל נשכח כסף פרטי זר ואת השפעתו על חיינו. האם לדולרים של אדלסון ומוסקוביץ’ אין אג’נדה פוליטית, לעתים מכרעת יותר מכל ממשלה זרה? הרי הכסף שלהם ושל כמותם לא הולך לעוד דוח או עוד עתירה לבג”ץ, אלא לבניית עוד התנחלות ולרכישת עוד בית בסילוואן. בפריימריז האחרונים נתניהו קיבל 100% מתרומותיו מתורמים זרים, ואיילת שקד 42% כספים זרים. נאה דורש ונאה מקיים. תנו לנו דוגמה אישית וענדו תג “במימון כסף פרטי זר”. ובכלל על דרך ההיפוך, למה לא להפגין גאווה ולחייב מתנחלים המבקרים בכנסת לענוד תגי “במימון משלם המסים הישראלי”?
הכותב הוא מזכ"ל מרצ