ואם ארצות הברית לא תשלח חיילים, גם שאר כוחות הקואליציה לא יעשו זאת. צרפת, שנפגעה לאחרונה ממתקפת הטרור הקשה בתולדותיה מאז מלחמת אלג’יר, הבינה שרק דיוויזיות של חיל רגלים, טנקים וארטיליריה יאפשרו להדביר את המדינה האסלאמית. הנשיא הולנד ניסה לדבר על לבו של עמיתו אובמה, אך הבין מהר מאוד שלא יזיז אותו מעמדתו.
צריך להשלים שזו המדיניות האמריקנית החדשה שנהנית גם מרוח גבית של דעת הקהל המקומית. גם אם ייבחר מועמד רפובליקני, הוא לא ישנה את המגמה שלפיה ארצות הברית מתנתקת מהמזרח התיכון, בין השאר בגלל שתלותה בנפט הולכת ופוחתת. האסטרטגיה הגלובלית שלה מופנית מהמזרח הקרוב (כפי שקרוי המזרח התיכון בארצות הברית) למזרח הרחוק – מול האתגרים שמציב כוחה העולה של סין.
זו המציאות שבישראל צריכים להשלים איתה ולהפנים אותה. המשמעות היא כפולה: בחלל שמותירה ארצות הברית נכנסות מעצמות חדשות עולמיות ואזוריות כמו רוסיה ואיראן, שהופכות לכוח הדומיננטי - יחד עם בשר התותחים של חיזבאללה - במלחמה בסוריה. כתוצאה מכך, גם התופעה של דאעש לא הולכת להתנדף. בין השאר גם בגלל שרוסיה, כמו ארצות הברית והמערב, אינה מוכנה לשלוח חיילים להילחם על הקרקע נגד המדינה האסאלמית. דאעש כאן ואיתנו לעוד שנים רבות.
בניגוד למלחמת העולם השנייה, שבה התאחד המערב למאבק בחיה הנאצית והיה נכון לשלם את המחיר הכבד, הפעם המערב אינו מוכן להקריב את הקורבנות הדרושים למלחמה נגד האויב הנאצי החדש. לכן, צפויות ארצות הברית ומדינות נוספות במערב להמשיך ולהרגיש את נחת זרועו. טרוריסטים שפועלים בהנחיית דאעש או בהשראתו בסגנון “עשה זאת בעצמך”, כפי שראינו בפיגועים בפריז, בקליפורניה ובלונדון, ימשיכו להציק למערב פעם ועוד פעם.