החניתי את הטויוטה בצד והלכתי איתה. היא הכניסה אותי לתוך החצר האחורית של החנות ואמרה “אל תדאג, פה אף אחד לא רואה אותנו".
ואז, רק אז, סוף־סוף בכיתי.
גבר מתאבל לא מזיל דמעה על אשתו שהלכה לעולמה
אני חושב שבלוויה של אשתי צופיה, יותר משהילדים שלי הסתכלו איך מכניסים את אמא שלהם לעומק ארבעה מטר וזורקים עליה בוץ מהגשם של אתמול, הם הסתכלו עלי
התרעות פיקוד העורף