"אנחנו מדינת חוק", כך בחר בנימין נתניהו לפתוח את ההצהרה שבה הצדיק את שיטות החקירה שבהן משתמש השב"כ בחקירת עצורי הרצח בדומא, שחלקם קטינים. החוק עצמו אוסר על הפעלת אלימות בחקירה כדי להוציא הודאה מנאשם. רק במקרה של "פצצה מתקתקת" החוק מתיר להשתמש באלימות ובאמצעים מיוחדים, אולם כדי לטעון לקיומה של "פצצה מתקתקת" יש להוכיח קיומה של התארגנות טרור מסודרת, שבסבירות גבוהה החשודים הם חלק ממנה, ושההתארגנות עצמה מתכננת פיגועים נוספים בסדר הגודל המזוויע שראינו בדומא.
באותו האופן נמנעת מדינת החוק הישראלית להיכנס לשועפאט ולמזרח ירושלים, ובכך מאפשרת לתושבי השכונות להטיל מורא על העיר כולה. החוק הישראלי נאלם דום גם מול הבנייה הלא חוקית בנגב ובגליל; מול אי תשלום מסי הארנונה ביישובים ערביים; מול הפשיעה החקלאית; מול מקרים של רצח על רקע כבוד המשפחה; וכמובן מול הצורך הנובע מן החוק לשמור על זכות הפולחן בהר הבית ליהודים ולמוסלמים כאחד.
שלטון החוק והשמירה עליו צריכים למנוע שינה לא רק מעצורי דומא, אלא גם ובעיקר מראש הממשלה.
התרעות פיקוד העורף