השבוע ראינו גבורה ישראלית מהי: סמדר הרן, שבני משפחתה נרצחו על ידי סמיר קונטאר לפני 36 שנים, לא נשברה. חייה לא נעצרו. היא הקימה את עצמה מהתופת, התחתנה בשנית, בנתה משפחה והמשיכה בחייה. היא לא נתנה לאויבי ישראל להגדיר או לשבור אותה, וכאשר הגיעה הבשורה על חיסולו של קונטאר, בפעולה המיוחסת לישראל, ראינו אישה שהרוצח הוא עפר לרגליה.
נכון הדבר ששוברים שתיקה וחבר מרעיו ממומנים על ידי ממשלות זרות, ומפיצים את דיבתם נגד ישראל בשדות זרים. המטרה הברורה שלהם היא לתרגם את האקלים האנטישמי ההולך ומסלים בעולם המערבי למדיניות אנטישמית של אירופה ושל ארה"ב. תכלית המדיניות הזאת היא חיסול מדינת ישראל. שכן, לדידם, היא ישות בלתי לגיטימית. היות שהם סבורים כי הצדק עמם, אנשי שוברים שתיקה ודומיהם רואים בעצמם גיבורים בזמן שהם פוגעים בישראל.
האם ההתארגנות הטרוריסטית היהודית שהולכת ונחשפת לנגד עינינו שונה מטרור אסלאמי? ברור כי יש שני הבדלים עיקריים ביניהם.
סמדר הרן הקימה את עצמה מהתופת כי היא כנראה מבינה את האמת הפשוטה: לעם היהודי יש מדינה אחת. על כן, לא משנה מקור האיבה וטיבה, כל גורם המבקש לפגוע בישראל צריך לקבל יחס של אויב, כפי שקיבל סוף־סוף סמיר קונטאר.